ניתאי גבירץ, כוכב ותסריטאי "אל תשכחי אותי", סרט הביכורים של רם נהרי ("אהבה זה כואב"), שיצא לפני כשבוע לאקרנים, מגלה שהקולנוע כמעט החמיץ אותו. "הייתי בכיוון שונה לגמרי", מודה גבירץ. מתברר שב־2002, כשכיכב עם דאנה איבגי ב"כנפיים שבורות", סרטו המצליח של ניר ברגמן, הוא היה כדורגלן מבטיח בקבוצת הנוער של שמשון תל אביב. "אחרי אותו סרט כבר לא הייתי מסוגל לחזור לכדורגל", מספר גבירץ, שהופעתו המרגשת ב"אל תשכחי אותי" העניקה לו, ובצדק, את פרס המשחק בפסטיבל טורינו.


"נפגשתי עם רם נהרי בסדנת משחק שהעביר בביתו", משחזר גבירץ. "בסדנה עבדנו מדי שבוע על סיפור שהביא אחד מחבריה. כשהגיע תורי, הבאתי סיפור של חבר שלי, מוזיקאי שעבר התמוטטות נפשית בהולנד. איכשהו זה השתלב עם הסיפור שהביאה מון שביט, ממשתתפות הסדנה, על צעירה הלוקה בהפרעות אכילה".



לדבריו, זה היה כמו קסם. "רם, מון ואני גילינו בסדנה שיש לנו עולם משותף עם הומור מסוים שחשוב לשלושתנו, שלדברי מלחין המוזיקה של הסרט, סטיב נאיב (הקלידן של אלביס קוסטלו), זוהי גרסה מודרנית של רומיאו ויוליה", הוא מספר. "אלא שכאן רומיאו דפוק ויוליה אנורקטית".

איך הגעתם אליו?
"נאיב הוא אנגלי שחי בצרפת. הוא הגיע לסרט, שהוא קופרודוקציה ישראלית־צרפתית־גרמנית, על ידי השותפים הזרים".

מה מניע שחקן לא הכי מוכר לכתוב תסריט?
"אולי הרצון להוכיח שאני מסוגל למשהו, לכאורה גדול יותר ממשחק, שמבחינתי היה כמו שטיח מאובק שסחבתי על הגב הרבה זמן".

אמרת פעם: "עם כל הציפייה שהייתה בי להמשיך את הצלחת 'כנפיים שבורות', היה בי משהו חזק שניסה להרוס את זה בכל הכוח". הסבר.

"אחרי 'כנפיים' היו סביבי דיבור וגם התלהבות, בעוד שאני רציתי להוכיח שאני לא מיינסטרים, ולא מוכן לעשות מה שמצפים ממני. היו אז ניסיונות לקשר אותי עם דמות שינקינאית־מבולבלת־מיוסרת, למרות שידעתי שיש בי צדדים נוספים שאני מסוגל להראות כשחקן. הדמות ששיחקתי ב'כנפיים' היא פגועת נפש, אבל לא ניסיתי לחקות דרכה מישהו. אם כי קרוב לוודאי שהתקופה שבה התנדבתי ב'אנוש' - השפיעה".

גבירץ השקיע הרבה לצורך הופעתו בסרט החדש. לא רק שלמד לדבר הולנדית, אלא גם ניצל את היות דמותו בסרט מוזיקאי שמופיע בלהקות כנגן טובה. על שליטתו כעת בכלי בעל הצליל העמוק וכבד המשקל, הוא מודה לטובאית אביטל הנדלר, ש"לקחה אותי כפרויקט". למרות כל ההשקעה הוא לא ממליץ לבחון אותו בהולנדית או להזמין אותו להופעה עם הטובה.




גבירץ גם עירב את משפחתו בסרט. בתפקיד היחצנית מופיעה טליה דור, אשתו, ואילו את הפסיכיאטר מגלם אביה, יובל דור. אמה, שלומית אהרון, מעודדת בפרגון מהצד.

אגב, יש כאן דרבי נדיר בין "הכל עובר חביבי", שבה כיכב דור, מול "חלב ודבש" זוכת האירוויזיון, שאחד מחבריה היה ראובן גבירץ, אביו של ניתאי. "נראה שלקחתי ממנו משהו מהיצירתיות. לצד הופעותיו כזמר הוא גם עוסק בצילום ועובד כאיש מכירות", מעדכן גבירץ ג'וניור.

גבירץ (35), בנה של העיתונאית והאקטיביסטית יעל גבירץ, היה בן ארבע כשהוריו התגרשו. לדבריו. במרוצת הזמן התגלגל בין עיסוקים שונים. לא תאמינו ממה הוא מתפרנס בימים אלה. "לצד המשחק, אני עובד בחצי משרה בגן ילדים", הוא חושף. "אם תרצה, תוכל לקרוא לי גם גנן".

חלק ניכר מזמנו הוא מקדיש לכתיבה, כישרון שקרוב לוודאי ירש מאמו. מבחינתו, התסריט של "אל תשכחי אותי" הוא רק הפיילוט לתסריטים נוספים בקנה, שהוא מקווה מאוד שיהפכו בעתיד לסרטים.

נדמה שגבירץ, המתנסח בזהירות, לא ממהר לשום מקום. כשהוא נשאל אם הוא זומם להמריא מהמשחק והתסריטאות לבימוי, הוא משיב בשיא הצניעות: "קטונתי".