הוא צפוי להיות הסרט הגדול של הקיץ בקופות, - כך לפחות מקווים בדיסני בנוגע לרימייק של "מלך האריות", שבשבוע הבא יעלה אצלנו לאקרנים, במקביל לארצות הברית. בהוליווד מנבאים לו הצלחה לא פחותה מגרסת הלייב־אקשן של דיסני ל"היפה והחיה" מ־2017, שהכניסה יותר ממיליארד דולר. גם הרימייק האחרון שעשו דיסני לעצמם, גרסת הלייב־אקשן ל"אלאדין" עם וויל סמית, שיצאה לפני חודשיים בלבד ועדיין לא אמרה את המילה האחרונה, הייתה הצלחה גדולה, ומנבאים שההכנסות שלה יעברו בקרוב את ה־900 מיליון דולר. שתדעו על איזה סדר גודל אנחנו מדברים כאן.

"מלך האריות" החדש הוא סרט שפונה לכו־לם, לכל מי שאוהב חיות (מי לא אוהב חיות?) ושירים (מי לא אוהב שירים?). על הנייר לפחות יש לו כל מה שצריך: שם גדול ומזוהה, שירים של אלטון ג'ון (בתקופה שבה הוא שוב סחורה חמה בזכות הסרט הביוגרפי המדובר "רוקטמן"), תקציב מרשים, דיבוב של ביונסה, הייפ עצום ואפיל נוסטלגי וחדשני כאחד.




מצד אחד, זה רימייק לסרט ענק מהניינטיז שכולם מכירים: הורים, ילדים וגם מי שלא. מצד שני, הוא מותאם לרוח הזמן באמצעות טכנולוגיה חדישה ומרשימה, ובעל אסתטיקה אפרו־צנטרית ורגישות עצומה לפוליטיקת זהויות. האריות קיבלו קולות שחורים, הלביאות קיבלו יותר זמן מסך מפעם, וגיי אייקונס כאלטון ג'ון וביונסה מככבים בפסקול. לכבוד "מלך האריות" החדש, חברת דיסני גם פתחה בקמפיין לשימור אריות וחיות בר אחרות באפריקה ומעודדת את חובבי הסרט לרכוש מהמרצ'נדייז של הסרט החדש, שחלק מהכנסותיו ייתרמו למטרה זו.

דיסני אף הודיעה שתעזור לקדם את מאמציו של הנסיך הארי לשימור חיות בר באפריקה. הארי, מצדו, סיפר שראה את "מלך האריות" המקורי יותר מ־20 פעם, שהוא יודע את כל הטקסט בעל פה, שזה הסרט האהוב עליו, והוא יהיה נוכח בהקרנת הבכורה האירופית של הסרט בלונדון - מה עוד אפשר לרצות בקיץ 2019?

ההשראה הברורה מ"המלט"

קשה להאמין שעברה כבר רבע מאה מאז הוציאו אולפני דיסני את סרט האנימציה (בדו־ממד אולדסקולי רגיל) המוזיקלי "מלך האריות", בבימוים של רוג'ר אלרס ורוב מינקוף. הסרט היה להיט בקיץ 1994, וכפי שהיה ברור מהרגע הראשון, הפך מהר מאוד לקלאסיקה.

סרט האנימציה ה־32 של דיסני באורך מלא נחשב לאחד הסרטים הגדולים של מה שמכונה "הרנסנס של דיסני" - העשור שבין 1989 ל־1999, שהניב את גרסאות האנימציה המקוריות של "היפה והחיה", "אלאדין" וגם סרטים כמו "בת הים הקטנה", "פוקהונטס" ו"מולאן", שמרביתם בקרוב יזכו לגרסאות לייב אקשן משל עצמם.



בשנות ה־90 חזרו אולפני דיסני להפיק סרטי אנימציה מצליחים, המבוססים ברובם על סיפורים מוכרים, כמו בתור הזהב של האולפנים בשנות ה־30, ה־40 וה־50.

"מלך האריות" - אף על פי שלא היה מבוסס על סיפור מוכר - היה מסרטי האנימציה הגדולים לכל המשפחה, שעניינו ילדים ומבוגרים כאחד. בכולם הייתה אותה איכות הכוללת לא מעט עצב אך גם התגברות על קשיים באמצעות תקווה, אמונה וחיבור לאיזושהי מורשת עתיקה, המכוונת את הגיבור אל ייעודו.

"מלך האריות" - למי שחי במערה ב־25 השנים האחרונות - מספר על לידתו, ילדותו והתבגרותו של גור אריות בשם סימבה, שנועד להיות המלך הבא. אך סימבה מנושל מארצו וחי עם רגשות אשם על כך שהוא אחראי למות אביו, המלך מופסה. זה כמובן לא נכון, אלא רק מזימה של דודו הרשע סקאר - אחיו של המלך שהרג אותו על מנת לתפוס את מקומו.

אגב, יש כאלה שקוראים תיגר על האקסיומה שסקאר הוא הנבל בסרט: ב־19 ביולי תוכלו לשמוע בסינמטק תל אביב את הרצאתו של המרצה, הפודקאסטר ומבקר הקולנוע לשעבר דורון פישלר, "סקאר זכאי", שהטענה המרכזית בה היא שסקאר הופלל וכלל אינו אשם במותו של מופסה.

כך או כך, "מלך האריות" לא היה הופך ללהיט כזה גדול אילו הייתה בו רק טרגדיה. בנוסף לתמה הכבדה הוא הכיל גם הרפתקאות, אנימציה מרהיבה, נופי סוואנה מצוירים, סיפור על חברות ואהבה, אתנחתות קומיות יעילות, שירים יפים ופסקול סוחף.




"מלך האריות" היה סרט האנימציה הראשון של דיסני שנוצר על פי סיפור מקורי ולא התבסס על סיפור קיים, למרות ההשראה הברורה מ"המלט" של שייקספיר וכמה סיפורי תנ"ך ומיתולוגיה. כיאה, לוהקו לתפקידי הדיבוב שחקנים בעלי קולות עמוקים, רועמים ומכובדים כג'יימס ארל ג'ונס בתפקיד המלך מופסה וג'רמי איירונס בתפקיד סקאר (בעברית קיבלנו בזמנו את אמנון מסקין ואלי גורנשטיין בהתאמה, שגם זה לגמרי לא רע).

מעבר לשערורייה סביב ההאשמות שחלקים מהסרט הועתקו מסדרת האנימה היפנית מ־1960 "קימבה האריה הלבן", "מלך האריות" היה חגיגה. הסרט היה להיט קופתי וביקורתי: הוא הכניס מעל ל־980 מיליון דולר, לעומת תקציב של 45 מיליון, וזכה בשני פרסי אוסקר: לפסקול המקורי הטוב ביותר של הנס צימר - מלחין הפסקולים הגרמני־יהודי המפורסם - ולשיר המקורי הטוב ביותר עבור "Can You Feel The Love Tonight" של אלטון ג'ון וטים רייס.

"מלך האריות" היה כל כך פופולרי, שמאז צאתו דיסני יצרו על פיו סדרות אנימציה לטלוויזיה וסרטי המשך היישר לווידיאו. הם גם יצרו שש אדפטציות חיות בפארקי השעשועים שלהם, כולל תהלוכה בדיסנילנד בקליפורניה ומופעים חיים המבוססים על הסרט בפארקים שלהם ברחבי העולם.

מייבאים תחושת ריאליזם

את כל הטוב הזה צריך כמובן לנצל לעשיית עוד כסף. בעקבות ההצלחה של הרימייק של דיסני ל"ספר הג'ונגל", שגם הוא הפך מקלאסיקה של אנימציה בדו־ממד לאקזמפלר של טכנולוגיית אנימציה ממוחשבת עכשווית, שמשווה לכל מראה ריאליסטי מטריד, הוחלט לעשות משהו דומה ל"מלך האריות". בעוד הגרסה החדשה של "ספר הג'ונגל" מ־2016 שילבה שחקנים עם אנימציה ממוחשבת, בגרסה החדשה של "מלך האריות" - סרט שאין בו בני אדם בכלל - מדובר באנימציה ממוחשבת בלבד.

היות שבדיסני היו מרוצים מאוד מהבמאי של "ספר הג'ונגל" החדש, השחקן/קומיקאי/במאי ג'ון פאברו (שביים, בין היתר, את קומדיית הכריסמס האהובה עם וויל פארל "קטן עליו" ושני סרטי "איירון מן"), הוא קיבל את המשימה להצעיד גם את "מלך האריות" למאה ה־21. "מלך האריות הוא סרט שאנשים הכירו בצורה אינטימית", אמר פאברו בראיון לקידום הסרט. "נכנסתי ל'מלך האריות' עם ירושה של כל מה שלמדתי מ'ספר הג'ונגל'. זאת הייתה הזדמנות נהדרת לספר את הסיפור מחדש בסרט באמצעות כלים חדשים וטכנולוגיה חדשה. רצינו לתפוס את הזיכרון של אנשים גם מבחינת האימג'ים וגם מבחינת המוזיקה. אני חושב שכשאתה מצליח ללכוד את הרוח של הדבר וגם להראות משהו חדש ומפתיע, זה השילוב הכי טוב".




עלילת הסרט החדש מבוססת כמובן על "מלך האריות" המקורי, הקצר ממנו ב־29 דקות, אבל לא מדובר ברימייק של אחד לאחד. "הסרט המקורי עדיין מחזיק מעמד בצורה מופלאה", אמר פאברו, "לכן האתגר כאן היה לספר את הסיפור בדרך אחרת, אבל עדיין לעמוד בציפיות של אנשים ובו בזמן להפתיע אותם".

בראיון שהעניק לעיתון הבריטי "טלגרף" אמר פאברו שכשהוא עבד על הסרט, ההשפעה העיקרית עליו הייתה סרטי הטבע הקלאסיים של סר דיוויד אטנבורו ב־BBC. הוא הסביר שרצה שבעלי החיים בסרט ייראו אמיתיים ככל האפשר, ושהוא למד המון מהסגנון התיעודי של סרטיו של אטנבורו ומהיכולת שלהם לבנות עלילות סביב ההתנהגות הטבעית של בעלי חיים. "יש הסכמה רווחת שככה הטבע נראה", אמר פאברו על סרטיו של אטנבורו. "אנחנו מנסים לייבא את תחושת הריאליזם על ידי כך שאנחנו שואלים את הטכניקות שלהם".

ההוראה הברורה ביותר שניתנה לצוות האנימציה של הסרט הייתה שבעלי החיים יתנהגו באופן דומה ככל האפשר לחיות פרא אמיתיות ולא לבני אדם, כדי להימנע מכך שהם יהפכו לקריקטורות.

"מלך האריות" כמובן ידוע לא מעט בזכות המוזיקה שבו, וגם כאן דאגו לשמר ולחדש כאחד. הלהיטים הגדולים מהסרט הראשון, "האקונה מטטה" וכל היתר יחזרו כמובן בסרט החדש - בביצועים חדשים. בנוסף לאלטון ג'ון, טים רייס והנס צימר, שחזרו לעבוד על הפסקול החדש, גם פארל וויליאמס הצטרף והפיק חלק מהשירים, למען הטאץ' העכשווי.

קולות השחורים

מלבד האנימציה והמוזיקה, הושקעה מחשבה רבה גם במדבבים. הדמויות הראשיות של האריות זכו בקולות שחורים, כיאה לחיות אפריקאיות מלכותיות, וגם לעידן שבו הוליווד מכה על חטא על הדרת שחורים מקרבה, מסיבות ברורות. אם בגרסה המקורית דיבר סימבה בקולו של מתיו ברודריק הלבנבן והחנון, הפעם מי שמחזיק בתפקיד הדיבוב הראשי הוא איש האשכולות דונלד גלאבר, המוכר כשחקן, קומיקאי, תסריטאי, במאי, מפיק ומוזיקאי.

אם לא ראיתם את הסדרות "קומיוניטי" ו"אטלנטה", אולי אתם מכירים אותו בתור צ'יילדיש גמבינו - שם הבמה שלו כראפר. שיר המחאה שלו "This Is America" כיכב בכל סיכומי השנה בפופ בשנה שעברה, וסימל עוד דריסת רגל שחורה באמריקה הלבנה כשהפך לשיר הראפ הראשון שקטף את הפרס הגדול בטקס הגראמי השמרני. השיר לווה בקליפ פרובוקטיבי, שבו גמבינו יורה באיש עם שק על הראש מטווח אפס, ואחר כך מרסס מקהלת כנסייה בקלצ'ניקוב, על מנת למחות נגד האלימות בארצות הברית ונגד אלימות משטרתית, במיוחד נגד שחורים.

את סאראבי, אשתו (ואחר כך אלמנתו) של מופסה ואמו של סימבה, מדבבת אלפרה וודארד, שבשנות ה־80 הייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט "שנותי היפות בקרוס קריק". ואילו ג'יימס ארל ג'ונס בן ה־88 חוזר בתפקיד מופסה, שאותו דיבב גם בסרט המקורי. פאברו אמר ששובו של ג'ונס מסמל את העובדה שהסרט החדש ממשיך את המורשת של קודמו, וציין שהשינוי שבאופן טבעי עבר על קולו של ג'ונס ב־25 השנים שעברו מאז גם עובד לטובתו. "הוא נשמע כמו מלך ששולט כבר הרבה זמן", אמר פאברו. את סקאר, אחיו הרשע של מופסה, מדבב הפעם השחקן הבריטי צ'יווטל אגיופור, שהיה מועמד לאוסקר לשחקן הטוב ביותר על "12 שנים של עבדות".

אבל השם הכי גדול ברשימת המדבבים הוא ללא ספק הכוכבת שמגלמת את נלה, שהתפקיד שלה הרבה יותר גדול מאשר בסרט הראשון (כנ"ל התפקיד של סאראבי - פאברו קורא היטב את המפה). את חברת ילדותו של סימבה, שהופכת לאהובתו ולמלכה שלו, מדבבת ביונסה - אייקונית שחורה פחות שערורייתית מגלאבר אולי, אבל גם אחת ששברה לא מעט שיאים של שחורים במונחים של כסף והצלחה. השניים שרים ביחד בסרט את דואט האהבה הענק מהסרט הראשון, "Can You Feel The Love Tonight". את השיר, שזכה באוסקר ובגראמי, הלחין אלטון ג'ון, ואת הטקסט כתב טים רייס, החתום על המילים של לא מעט להיטי ענק של אנדרו לויד וובר. בנוסף, פסקול הסרט יכלול גם שיר חדש לגמרי של ביונסה, שעליו עבדה עם הנס צימר על מנת שהוא יישמע כמו חלק אורגני מהפסקול.



כמו תמיד, ביונסה מתייחסת ברצינות רבה לפן היחצני של כל מה שהיא עושה. בתחילת יוני היא הגיעה לאירוע הגאלה Wearable Art בסנטה מוניקה, קליפורניה, לבושה כמעין לביאה, בבגד גוף מנצנץ בגוני חום וזהב עם פרצוף של אריה בחזיתו, נוצות ארוכות במקום רעמה וגלימת טפטה מבריקה בצבע זהב. סדרת התמונות המרשימה של ביונסה באאוטפיט הפראי זיכתה אותה עד כה ביותר מארבעה מיליון לייקים באינסטגרם וביותר מ־57 אלף תגובות, רובן עם אימוג'ים מפרגנים של אש, לב וכתר.

לשחזר את ההצלחה

בראיונות לקידום הסרט כל המדבבים לוקחים ברצינות תהומית את תפקידם, כאילו מדובר בלא פחות מאשר שליחות, ומתייחסים להפקת הגרסה החדשה ל"מלך האריות" כאילו מינימום מדובר בגרסה חדשה של התנ"ך. וההפקה מצדה מתייחסת בכבוד לא פחות גדול למדבבים.

השימוש במדבבים סלבס כבר מזמן הפך לסטנדרט בסרטי אנימציה, אבל דיסני לא רוצים שתפספסו אף שם גדול או פרצוף מוכר. גם אם לא רואים את הפרצופים המוכרים בסרט עצמו, אתם תראו אותם בבית באינטרנט, שכן דיסני שחררה סדרה של תמונות פרומו חדשות, שפורסמו בכל מקום, ובהן רואים פורטרטים של המדבבים ושל החיות שהם מגלמים, על רקע שחור ודרמטי. הרי אי אפשר באמת להסתפק בקולה של ביונסה בלי לראות אותה (את התמונה שלה עם נלה אפשר גם לראות בחשבון האינסטגרם של המשקיענית).


ביונסה, מלך האריות. יח"צביונסה, מלך האריות. יח"צ


הצילומים דומים מאוד לאלו שהפיקו דיסני בגרסה החדשה שלהם ל"ספר הג'ונגל", שבו כוכבים כסקרלט ג'והנסון, לופיטה ניונגו, אידריס אלבה, ביל מארי, כריסטופר ווקן ובן קינגסלי דיבבו את קולות בעלי החיים.

במובנים מסוימים אפשר להשוות את "מלך האריות" החדש ל"הפנתר השחור" - אחד הסרטים הכי מדוברים ומצליחים של שנה שעברה, ולא רק כי שניהם קשורים לחתולים גדולים. הסרט על גיבור־העל השחור המשמעותי הראשון של מארוול קומיקס היה מקור להזדהות וגאווה עבור הקהל השחור. חברת דיסני, שהפיצה גם את "הפנתר השחור", ראתה את ההצלחה האדירה של סרט שמרבית הקאסט שלו שחור, ושחזרה את זה כאן.

את "מלך האריות" אומנם לא ביים במאי שחור, אך כמו "הפנתר השחור" גם הוא מתרחש באפריקה מדומיינת וגיבוריו הם שחורים. ב"פנתר השחור" יורש העצר של מדינה אפריקאית בדיונית בשם ווקנדה הוא שחור (צ'דוויק בוזמן), וב"מלך האריות" מלך החיות ומלך הסוואנה, הוא שחור. את שלושת חבריו של סימבה, חזיר היבלות הטמבל פומבה (סת' רוגן), זאזו הציפור (הקומיקאי ומנחה הטוק־שואו ג'ון אוליבר) וטימון הסוריקטה (הקומיקאי בילי אייכנר), אומנם מדבבים לבנים (שנראים כאילו הם לא מרגישים כל כך בנוח בצילומי הפרומו הדרמטיים שהפילו עליהם), אך כל האריות בסרט מדברים בקולות של שחורים.

אם פעם גיבורים הוליוודיים היו לבנים והסיידקיקים שלהם היו שחורים, כאן זה הפוך. היות ש"הפנתר השחור" היה אחד הלהיטים הגדולים של השנה שעברה, דיסני מן הסתם יתמוגגו מההשוואה, ויאחלו גם ל"מלך האריות" כל טוב בקופות.