לפנינו אלגוריה חברתית שכלל אינה מנסה להסוות עצמה. שתי משפחות ייצוגיות עומדות כאן על הפרק; קים הדלפונית, שמייצגת (אולי) את רעבי קוריאה הצפונית, נגד פארק העשירה, שבוודאי מייצגת היטב את שכבת השלטון ברפובליקה שהמוניטין שלה נקשרים עם ההצלחות הפיננסיות הגורפות של סמסונג, יונדאי וקיה.
הדלפונים, כנגזר מגורלם המר, הם מוכי אבטלה, חיים בדירת מרתף מוכת פשפשים ועכברים שאליה פלשו, ומתקשים לספק לעצמם את מנות המזון היומיות הדרושות להם למחיה. לעומתם, העשירים והמיוחסים מתגוררים באחוזה עירונית מעוצבת להפליא בסגנון המודרניזם המינימליסטי, ומרופדים בשכבה של משרתים החוסכים מהם מגע מיותר עם גילויים דוחים של המציאות המתחוללת מחוץ לבועה המסוגננת שלהם. לשם האיזון הקדוש, שתי המשפחות היריבות בנויות כל אחת מארבע צלעות מוכרות: אב, אם, בן ובת.
התרעות פיקוד העורף