היום יעלה על המסכים הסרט שכל ילדה שאי פעם לבשה שמלה בצבע תכלת, שמה על ראשה פאה בלונדינית ארוכת צמה והתחפשה לאלזה בפורים – חיכתה לו: “לשבור את הקרח 2”. קודמו, “לשבור את הקרח”, הידוע גם פשוט כ”פרוזן”, הוא סרט האנימציה המצליח ביותר בכל הזמנים (או השני הכי מצליח, אם אתם מחשיבים את הרימייק הממוחשב הפוטו־ריאליסטי ל”מלך האריות”, כסרט אנימציה).

“לשבור את הקרח” היה ההפתעה הקולנועית הגדולה של 2013: הוא היה הסרט הרווחי ביותר של אותה שנה ומאז הספיק להפוך לקלאסיקה. הסרט, המספר על שתי אחיות נסיכות בממלכה ארנדל – אלזה הבכורה, בעלת כוחות קסם המאפשרים לה ליצור קרח ושלג, ואנה הצעירה – הכניס בקופות מסביב לעולם 1.29 מיליארד דולר, ואף גרף שני פרסי אוסקר - לסרט האנימציה הטוב ביותר ולשיר הטוב ביותר, Let It Go.

כאשר “לשבור את הקרח” יצא, אולפני דיסני היו בתקופה לא טובה. חברת הבת שלהם פיקסר זכתה באותם ימים בכל ההצלחה והתהילה. נראה היה כי ימי הזוהר של אולפני דיסני הרחק מאחוריהם, אך הפנטזיה המוזיקלית “לשבור את הקרח” עתידה הייתה לשנות את כל זה. הסרט הזכיר למבקרים את תקופת הרנסנס של דיסני – התקופה שבין סוף שנות ה־80 לסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת, שבה הוציאו האולפנים שורה של סרטים מצליחים ומוערכים, שרובם היו מבוססים על סיפורים קלאסיים. “לשבור את הקרח”, המבוסס באופן רופף על המעשייה מהמאה ה־19 של הנס כריסטיאן אנדרסן, “מלכת השלג”, הצטרף לסרטים הגדולים של דיסני, כמו “בת הים הקטנה”, “היפה והחיה”, “אלאדין”, “פוקהונטס”, “טרזן” ואחרים. גם סגנון האנימציה של הסרט (למרות שנעשתה במחשב), העלילה והמוזיקה, הזכירו לרבים את התקופה ההיא של דיסני. ולפעמים גם את סרטי הנסיכות של דיסני מתקופת תור הזהב המוקדמת של החברה.

מצד שני, “לשבור את הקרח” שונה מסרטי הנסיכות המוכרים של דיסני, בכך שהוא מתאים לרוח התקופה שבה הוא נעשה. קודם כל, אין בו מלכה רעה, ושנית, הוא יוצא נגד הקונבנציה של סרטי הנסיכות הקלאסיים, לפיה הנסיכה צריכה לחכות שהנסיך יציל אותה. ב”לשבור את הקרח” הסולידריות הנשית היא משמעותית יותר מאהבה רומנטית, והאהבה בין האחיות אנה ואלזה היא אהבת האמת, זו שחשובה באמת.

המדריך לוויסות הרגש

מעבר לשירים היפים, ללהיט הענק Let It Go, ליופיין של אנה ואלזה, לרקע המושלג הקסום, לעלילה היחסית לא שבלונית, לדמויות המשנה החמודות של איל הצפון סוון ואיש השלג אולף, להומור ולכל היתר, יתכן כי סוד ההצלחה של הסרט טמון ביכולת של ילדות (וילדים) להזדהות עם הדמויות הראשיות. “הן אומנם נסיכות, ולאחת מהן יש כוחות מיוחדים”, אומר עומרי שדה, פסיכולוג קליני מומחה שמטפל בילדים ובמבוגרים.

“אבל הקונפליקטים העיקריים שלהן הם פנימיים ואישיים, במובן שאינם קשורים להתמודדות מול אחרים או לאירועים יוצאי דופן. קונפליקטים של יחסים בין אחים, אלה דברים שכמעט כולם מכירים ויכולים להתחבר אליהם רגשית. דמות הנבל, כוחות קסם והרפתקאות מופלאות הם לדעתי מוקדי העניין והרגש כמעט בכל סרטי דיסני, ודווקא ב’לשבור את הקרח’ הם היו משניים לעומת ההתפתחות והתובנות של אלזה ואנה, כל אחת במסע שלה להכיר ולקבל את עצמה ואת המורכבות של החיים האמיתיים”.

הדעה הרווחת אצל הורים בשנים האחרונות היא שאנה ואלזה הן מודלים הרבה יותר טובים לחיקוי עבור ילדות (וילדים) מאשר נסיכות דיסני של פעם, אלה שרק חיכו שהנסיך יבוא ויציל אותן בעזרת נשיקה. “אם יש משהו שמורגש היטב במערכת היחסים של אנה ואלזה הוא העוצמה של הקשר ביניהן”, אומר ערן כ”ץ, פסיכולוג קליני מומחה. “יש כאן מסר חשוב ומשמעותי לילדות וילדים כאחד. מלבד זאת, אני חושב שאלזה יכולה להיות מודל טוב גם לבנים וגם לבנות בכל הנוגע לוויסות רגשי. הרי חלק עצום מהחיים של ילדים – בעיקר קטנים – הוא ללמוד לווסת את הרגשות שלך ולהתאים את ההתנהגות לסיטואציה. אלזה מתמודדת עם קושי כזה בדיוק, רק בהקצנה של ממש, כי אם היא מאבדת שליטה, הכל קופא. הילדים רואים אותה משתדלת, מאבדת שליטה לחלוטין (זאת יכולה להיות הקבלה לטנטרומים ממש חזקים של ילדים) וזה יוצר הרחקה שלה מהעולם, כמו ילד שמרגיש מבפנים שהוא כל כך תוקפני שעדיף להתרחק ממנו. בסופו של דבר היא מפשירה ומשתלטת על זה, לא מעט בזכות העזרה של חברים ומשפחה”.

לא מחכה לנסיך

למרות שאחד המסרים של הסרט הוא שלא צריך לחכות לנסיך – מסר פמיניסטי מרשים לכל הדעות – אלזה בכל זאת עוברת מייקאובר והופכת ליפה ונוצצת. והפאזה היפה והנוצצת של אלזה היא זו שכל הילדות כמובן מתחפשות אליה. “באמת בסופו של דבר רוב הילדות התחפשו לאלזה הנסיכה היפה והנוצצת ונראה שזה היה הדבר המשמעותי”, אומר כ”ץ. “בסופו של דבר, דיסני הם מכונה משומנת ליצירת מרצ’נדייז ולא מפעל חינוכי. אני בטוח שהיוצרים של הסרט רצו לעשות משהו חיובי וטוב מבחינת המסר שהם מעבירים, אבל אני בטוח גם שדיסני מבינים את הצייטגייסט ושללכת לכיוון המסרים האלו רק יעזור להם בקופות; בסופו של דבר, זה ידבר אל ההורים שהם בעלי האמצעים. אבל שוב, מצד שני, המסרים האלו אכן יכולים לחלחל ולהטות את הכף התרבותית קצת לכיוון מיטיב יותר”.

נשאלת השאלה אם המסר שלא צריך לחכות לנסיך יכול לגרום לשינוי באופן שבו ילדים תופסים אהבה וזוגיות. “המסר מאוד משמעותי, לילדות בפרט אבל גם לילדים בכלל. המסר הוא ‘אל תחכו לאחרים שיצילו אתכם או יעשו אתכם מאושרים’”, אומר שדה. “גם בפן הזה הסרט הופך את הקלישאה של האביר על הסוס הלבן כי בהתחלה אנה בטוחה שהיא זקוקה לכריסטוף שיציל אותה, ובסוף היא מצילה אותו. אני מאוד מקווה שהתפיסה של אהבה וזוגיות תשתנה בעקבות תוכן כזה, לשני המינים. גם בנים מחפשים את הנסיכה והאישה המושלמת, עם ההנחות האישיות שלהם לגבי מיהי. הסרט, דרך הזוגיות של אנה וכריסטוף, שובר את תפיסת בן הזוג המושלם ומציג זוגיות מורכבת יותר שכוללת פשרות, חילוקי דעות ומשברים בדרך המשותפת. כמו כן, הוא מציג את החלקים החיוביים בזוגיות לא כהתאמה מושלמת ומה שנקרא באנגלית Soul Mate, אלא כאיזון והשלמה של בני הזוג את החלקים ה’זקוקים לשיפוץ’ בכל אחד, וגם במעשים ובהקרבות המשמעותיות שעושים בזוגיות עבור בני הזוג”.

“האמת היא שעם כל הכבוד לדיסני, אני לא חושב שילדות באמת מבססות את התפיסה שלהן לגבי אהבה וזוגיות על סרט כזה או אחר”, טוען כ”ץ. “לפחות לא לאורך זמן. התפיסות האלו נשענות ומופנמות מתוך אינספור חוויות שילדים נחשפים אליהן מדי יום, ובראש ובראשונה: היחסים בין ההורים שלהם. זה לא שאין לתרבות השפעה – בהחלט יש – אבל לא הייתי שם יותר מדי משקל על סרט אחד. מצד שני, אני בהחלט בעד המסר הזה וחושב שהוא משמעותי, כי בכל זאת, אם התרבות מורכבת מהרבה חלקים שמשפיעים בתורם על התפיסות שלנו, אני מעדיף מסרים כאלו שירכיבו את התרבות על פני אחרים". 


"בסופו של דבר, כפסיכולוג, אני חושב שהסרט הזה חיוני כי הוא מראה לילדים כמה דברים חשובים שפעם אולי היה פחות נהוג לעסוק בהם: שטוב ורע הם לא אמיתות מוחלטות ויש אמת מורכבת מזה. הרבה פעמים ילדים שמרגישים שהם מפריעים לסביבה (למשל, ילדים שמתקשים להתרכז בכיתה ומפריעים הרבה) מפתחים דימוי עצמי שלילי של ‘ילד רע’, והסרט הזה יכול לעזור להם להתחבר לעמדה שבה הם לא ה’רעים’ אלא שיש בתוכם חלק פחות מווסת שבגללו יש התנהגויות בעייתיות, ואז במקום להיות קפואים בתוך ‘אני רע ולכן לא ראוי לאהבה וצריך להתרחק מהעולם’ הם יכולים להיות בתוך ‘יש לי קושי ואני יכול לעשות עם זה משהו’. ורק בשביל המסר הזה הכל שווה”.

דבר המעריצים

ועתה מגיע סוף־סוף “לשבור את הקרח 2”, עם תקציר עלילה מסתורי: “מדוע נולדה אלזה עם כוחות קסם? התשובה קוראת לה ומעמידה את ממלכתה בסכנה. יחד עם אנה, כריסטוף, אולף וסוון היא תצא למסע מסוכן ויוצא דופן. ב’לשבור את הקרח’, חששה אלזה שכוחותיה גדולים מדי בשביל העולם הזה. בסרט ‘לשבור את הקרח 2’ עליה לקוות שהם מספיקים”.

הבמאים כריס באק וג’ניפר לי חוזרים גם בסרט השני, וכנ”ל המדובבות המקוריות של אלזה ואנה, אידינה מנזל וקריסטן בל.

מה שבטוח, זה שכמו בכל שאר העולם, ילדי ישראל ירוצו לראות את הסרט. ולכבוד עלייתו שוחחנו עם כמה מעריצי אנה ואלזה צעירים, בניסיון להבין מה הם כל כך אוהבים ב”לשבור את הקרח”.


לשבור את הקרח 2013. באדיבות yesלשבור את הקרח 2013. באדיבות yes


“אני אוהבת שאלזה בסוף אוהבת את אנה”, אומרת מאיה יריב בת 4.5. “אני אוהבת גם שאולף מריח את הפרחים וסוון אוכל את הגזר שלו”.

הראל ביטון בת 4 מוסיפה: “אני אוהבת את אלזה ואנה מאוד, כי בא לי גם לגלוש על שלג. אני התחפשתי לאלזה ואמא שלי התחפשה לאנה ואחותי התחפשה לסוון ואבא שלי לאולף ואף אחד לא היה כריסטוף. אני רציתי להתחפש לאלזה כי אני הכי הכי אוהבת אותה, כי היא ממש יפה ויש לה גלימה והיא גולשת על שלג”.

ויש גם בנים חובבי “לשבור את הקרח”. מיכאל אהובי בן 8 מאוד אוהב את הסרט, ואפילו התחפש לאלזה כשהוא היה בגן. “הסרט מעניין, מותח ומצחיק ויש בו גם שירים יפים”, הוא אומר. “אני מאוד אוהב את הדמויות של אלזה ואנה. לאלזה יש כוחות מגניבים. היא יכולה אפילו לעשות ברד בכוס אם היא רוצה”