במרכז הסרט עומדת דמותה של אורנה חביב, המגולמת בכישרון רב על-ידי לירון בן-שלוש, זוכת פרס השחקנית בפסטיבל חיפה. לאחר שמסעדתו של בעלה, עופר (אושרי כהן), נקלעת לקשיים כלכליים, היא, אם לשלושה ילדים קטנים, נאלצת לשנס מותניים ומתקבלת לעבודה אצל בני (מנשה נוי), יזם נדל"ן שאפתן, הבונה מגדל דירות בחוף ראשון-לציון , הטרדה מינית.
הסרט נבחר במשאל מבקרים מטעם הלוס אנג'לס טיימס כאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר במחצית הראשונה של 2019. אחד הסרטים שנכללו עמו ברשימה מכובדת זו היה שובר הקופות "צעצוע של סיפור 4". "כולי נרגשת שסרט שלי מוזכר בנשימה אחת עם הצלחה עולמית כמו הסרט", הגיבה אביעד ובדרכה הפמיניסטית העירה: "עם זאת, אני חייבת לציין שבבחירה זו היה גם צד שני למטבע, כשבין המבקרים במשאל, שנתנו את קולם לסרט זר ממדינה קטנה ומרוחקת, לא הייתה ולו מבקרת אחת".
כשהיא נשאלת אם רק ב-2018, שנת יצירת הסרט, נחשפה לנושא שהועלה בו, משיבה אביעד: "בעצמי הופתעתי לגלות שכבר ב-92', ב'הנשים ממול', הסרט התיעודי השני שביימתי ועסק בנשים בכיבוש, צץ הנושא, שבשנים האחרונות תפס כל כך הרבה כותרות. בסרט סיפרה חיילת כמה לא נעים לה לבדוק זקנות במחסום בגשר על הירדן והעירה, נשבעת לך שהציטוט מדויק, 'המפקד הטריד אותי מינית', מילים שאז כאילו היה כאן עליהן טאבו. זה הושמע בסרט וכמו אחרים לא ייחסתי חשיבות לדברים".
"זה שחזרתי לעלילתי בסרט 'אשה עובדת' לא אומר שנטשתי את העיסוק בסרטים תיעודיים, אבל הפעם הנושא התאים יותר לעלילתי", היא מבהירה. "הרי לא יכולתי לעקוב אחרי אשה ולחכות שהבוס יטריד אותה. זה לא עובד ככה. בסרט תיעודי אני יכולה להביא רק עדויות של נשים שעברו הטרדה, בלי המעשה עצמו".
אביעד בת ה-65, ירושלמית במקור, טוענת כי "בכלל לא הייתי ילדה-של-קולנוע", ומבהירה: "כמי שהייתה ילדה-של-ספרים, למדתי באוניברסיטה העברית ספרות ופילוסופיה. משם נשאבתי אל מול המצלמות. לעבודתי הראשונה בתחום, כתחקירנית לסרט טלוויזיה שביים יגאל בורשטיין על אורי צבי גרינברג, לקחו אותי כי באתי מהספרות".
ללימודי תואר שני בקולנוע הרחיקה עד אוניברסיטת סן פרנסיסקו. "כאקס-היפים, התאים לי ולבעלי לשעבר להגיע לקליפורניה, שם חיינו עשר שנים וביימתי את הסרט התיעודי הראשון שלי, שעסק בהזדקנות נשים", מספרת אביעד, זה מכבר פרופסור חבר בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב.
התרעות פיקוד העורף