“אנחנו כבר למעלה מחודש נערכים לפתיחה”, מציין אבי אדרי, מנכ”ל מתחמי “סינמה סיטי”. “הבעיה העיקרית שעיכבה את הפתיחה שלנו זה מחסור בסרטים. דחו את יציאת הסרטים ‘טנט’ ו’וונדר וומן’ שיועדו להפוך לשוברי קופות וזה השפיע גם עלינו, כי באמריקה ובאירופה רוב בתי הקולנוע סגורים ואת רוב הסרטים הגדולים בחו”ל דחו בחצי שנה”.
בעוד שהסינמטקים בירושלים ובחולון כבר פתחו את שעריהם ב־22 ביוני, בסינמטק תל אביב פתחו אתמול (ראשון). “בגלל שאנחנו מקדמים קולנוע שאינו בהכרח ‘עכשווי’, לכבוד הפתיחה דאגנו לשלב בין הדברים עם הקרנות טרום־בכורה של סרטים חדשים. במקביל לזה יש לנו גם תוכניות יותר ‘סינמטקיות’”, מסבירה סמדר ברכה, מנהלת שיווק מכירות ושירות בסינמטק תל אביב. בין הסרטים החדשים יחסית שיוקרנו בסינמטק: “התקופה היפה בחיי” (2019), “עירום” (2018) ו”לידה” (2019) מפרויקט "טרילוגיה על אהבה" של הבמאי ירון שני, “אפריקה!” (2016), “ברזיל אהובתי” (2019) ו”מאסטר־שף צ'נג” (2019).
“תעשיית הקולנוע די בנויה על הקיץ. הקיץ זה הזמן הכי חשוב של בתי הקולנוע, ואם הם לא עושים את זה בצורה שהם תופסים כמדויקת ומתוחכמת, הם מפסידים המון כסף”, מסביר אייל בורס, ראש מסלול קולנוע וטלוויזיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל ויו”ר המועצה הישראלית לקולנוע. “ההפסד הוא גם של בתי הקולנוע וגם של הסרטים, ובגלל שפתיחת בתי הקולנוע צריכה להיות מלווה בצעד מאוד מתוחכם, בגלל מה שקרה עם הקורונה, בתי הקולנוע שהתעכבו בפתיחה ואלו שעדיין לא מסרו מועד פתיחה רשמי, מחכים וחושבים איך לעשות זאת בצורה אפקטיבית”.
לפי בורס, רשתות הקולנוע צריכות לשקול את הסרטים שהן יקרינו גם בהתאם לקהל היעד. “מי יבוא לקולנוע אחרי ארבעה חודשי סגר? ילדים עם ההורים שלהם", הוא שואל ועונה. "לכן ברשתות הגדולות ילכו יותר על סרטים שוברי קופות שלא עברו לסטרימינג ופחות סרטים אמנותיים שמיועדים לקהל מבוגר יותר של בני 60 פלוס, קהל שילך בעיקר לראות סרטים כאלו בסינמטקים למיניהם וברשת קולנוע ‘לב’”.
“רוב בתי הקולנוע בונים על סופי השבוע בקיץ, שהם הימים שמכניסים הכי הרבה קהל”, מסביר בורס, “ופתאום יש לך עשרות סרטים שאתה צריך לחלק את הקרנתם על חמישה או שישה סופי שבוע בקיץ וכל סרט, באופן טבעי, יחזיר לעצמו פחות כסף ובתי הקולנוע יכניסו פחות כסף. גם קח בחשבון שסרטים שוברי קופות שהיו אמורים לצאת לפני כמה חודשים ויצאו עכשיו בצפיפות עם סרטי ילדים לקיץ ייכנסו לתחרות על לב הקהל. זה יוצר בעייתיות כלכלית כי סרט כמו ‘מולאן’ שהיה אמור לעשות מיליונים לא יחזיר את ההוצאות. הקורונה טרפה את כל הקלפים, אבל אני אופטימי, כי תעשיית הקולנוע שרדה לאורך ההיסטוריה מקרים קשים ביותר. התעשייה תעשה אדפטציה למצב ותשרוד. אין ספק שהיא תעבור שינויים”.