רעידת אדמה של ממש הורגשה השבוע בתעשיית הקולנוע העולמית, כשענקית הסטרימינג HBO Max הודיעה כי הסרט המדובר "וונדר וומן 1984", בכיכובה של גל גדות, יופץ להקרנה בשירות הסטרימינג שלה, במקביל להפצה מצומצמת בבתי הקולנוע, ומנויי הפלטפורמה – שעדיין לא הגיעה לארץ למרבה הצער – יוכלו לצפות בסרט במחשב, בטאבלט, בטלוויזיה או בסמארטפון. המהלך הזה, שיקרה בחג המולד הקרוב, מסמל לתפיסתם של חלק מאנשי התעשייה את קץ תור הזהב של בתי הקולנוע בעולם.
"כולנו חיכינו הרבה זמן שזה יבוא", צייצה גדות בטוויטר, לאחר שעליית הסרט נדחתה מספר פעמים בשל השבתת בתי הקולנוע בגלל הקורונה. "אני לא יכולה לומר לכם כמה אני מתרגשת שכולכם תצפו בסרט. זו לא הייתה החלטה קלה ומעולם לא חשבנו שנצטרך להמתין עם ההפצה למשך זמן כה רב, אבל הקורונה טלטלה את עולמנו".
והיא בהחלט טלטלה. ברגע שפרצה המגיפה וממשלות בכל העולם הטילו סגר על אזרחיהן, נסגרו בזה אחר זה רוב בתי הקולנוע בעולם, ותעשיית הסרטים נקלעה לאחד המשברים הגדולים בתולדותיה: הפקות סרטים חדשים נעצרו, ההכנסות מבתי הקולנוע ודוכני המזון והמכירה שמסביבם צנחו, וחברות ההפצה נקלעו לקשיים עצומים.
"אם 'וונדר וומן 1984', סרט כל כך מדובר, עם תקציב גדול, שהסרט הקודם שלו היה להיט קולנועי ושהדמות מוכרת בכל העולם, יוצא בסטרימינג במקביל להפצה מינורית בבתי הקולנוע המעטים שעדיין נותרו פתוחים - זה יכול לקרות לכל סרט אחר", מסביר אלעד שלו, עורך אתר הקולנוע והטלוויזיה "סרט". "אם אולפן ענק כמו 'וורנר ברוס' מפיץ את סרטיו בבתי הקולנוע ובשירות HBO MAX במקביל, אפשר להניח שהגבולות נפרצו, שייתכן כי כבר בעתיד הקרוב לא נראה סרטי ענק בהפצה קולנועית בלעדית, שלא לדבר על סרטים בתקציבים נמוכים יותר. מה שמעלה חשש למודל ההפצה שהכרנו עד כה ולהכנסות בתי הקולנוע".
חברת וורנר הודיעה כי תנהג לפי מודל זה בשנת 2021 עם כל סרטיה הגדולים, בהם להיטים פוטנציאליים כמו "מטריקס 4", "יחידת המתאבדים 2", "חולית", "טום וג'רי", "ספייס ג'אם 2", "מורטל קומבט" ועוד.
כבר במהלך השנה אפשר היה לראות את הניצנים של המהלך הדרמטי הזה. שובר קופות כמו "מולאן" הופץ ישירות בדיסני פלוס, סרטי ילדים בהם "בוב ספוג, מבצע הצלה" וסרטי אוסקר פוטנציאליים כמו "משפט השבעה משיקגו" עברו ישירות להפצה בנטפליקס. סרטים רבים אחרים - בהם "לא זמן למות" מסדרת ג'יימס בונד, "מהיר ועצבני 9", "אהבה בשחקים: מאווריק" ו"האלמנה השחורה" - נדחו ומועד צאתם תלוי בנגיף. למעשה, הסרט הגדול היחיד שהופץ בבתי הקולנוע ברחבי העולם השנה לאחר פרוץ המגיפה הוא "טנט" של כריסטופר נולאן. "הסרט הכניס 357 מיליון דולר", אומר שלו. "אלו הכנסות פחותות משמעותית מהסרטים הקודמים שלו: "דנקרק" הכניס 526 מיליון דולר, "האביר האפל" יותר ממיליארד, ו"בין כוכבים" 696 מיליון דולר".
שובר קופות נוסף שהקרנתו נדחתה מספר פעמים הוא "ג'יימס בונד – לא זמן למות", בכיכובו של דניאל קרייג. כבר הוכרז שהסרט יצא באפריל 2021, אבל לפי דיווחים באמצעי התקשורת, המפיקים דורשים סכום עתק על הקרנתו, שאותו חברות הסטרימינג לא מעוניינות לשלם. לנוכח המצב החדש, החלו חברות הפקות והפצת הסרטים להמשיך את העשייה בשירותי הסטרימינג. נטפליקס, קוויבי, אפל טי וי, יוטיוב פרימיום ואמזון פריים אומנם זכו לפופולריות לפני המשבר, אך כעת בתקופת הקורונה הן נהנות מפריחה משמעותית.
הקורונה כנוקאאוט
"יש שיגידו שהקורונה נותנת את מכת המחץ האחרונה לעולם הקולנוע ומבשרת על השתלטות הסטרימינג, אבל אני לא מאלה שרואים הכל שחור", אומר אייל בורס, ראש מסלול קולנוע וטלוויזיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל ויו"ר המועצה הישראלית לקולנוע. "אין ספק שהזמנים משתנים ושהדרך שבה צורכים סרטים כרגע שונה, כמו גם המבנה העסקי של תחום הקולנוע. זה נובע בעיקר מכך שבתי הקולנוע נסגרו. לפני הקורונה הסטרימינג התחיל לתת פייט לקולנוע, אבל הקורונה שסגרה את בתי הקולנוע נתנה את הנוקאאוט במובן מסוים".
לדברי בורס, ענקיות הקולנוע הבינלאומיות דוגמת MGM או דיסני קראו את השוק המשתנה והעבירו את סרטיהן לשירותי הסטרימינג גם מסיבה תחרותית. "הן רואות מה שהמתחרות עושות, ומבינות שבשנת 2021 אין עדיין אופק ודאי לבתי הקולנוע ולכן כדי לייצר הכנסה כלשהי, הן מעבירות הכל לפלטפורמה הזו", הוא אומר.
עד כמה זה רווחי?
"עד היום שוברי קופות שהיה להם פוטנציאל כלכלי עצום היו מקבלים חלון של שלושה חודשים לפחות, שבמהלכם הוקרנו בבתי הקולנוע, כדי לייצר את הרווח הרב. רק אחר כך עברו לסטרימינג ולטלוויזיה. סרט כמו 'מולאן' של דיסני, שיועד לבתי הקולנוע בארצות הברית, היה אמור להרוויח בשלושה שבועות בקולנוע יותר ממה שהוא יכניס במשך שנה שלמה בסטרימינג. בתי הקולנוע מרוויחים הון תועפות לא רק ממכירות הכרטיסים, אלא גם מהאוכל והשתייה שנלווים לחוויה הקולנועית, ומדובר בפוטנציאל של מיליארדים. כדי לכסות את העלויות של סרט כמו 'מולאן' בסטרימינג, צריך שלפחות שבעה מיליון בני אדם יורידו את הסרט בבית בעלות של 30 דולר, להורדה חד־פעמית ושימוש ללא הגבלה. אם זה לא קורה אין רווח. עכשיו, הישראלי יזמין במחיר כזה אפילו את החברים של החברים מהגן לצפייה ומדובר בפגיעה משמעותית ברווח. כשמדובר בסרטים שוברי קופות הנזק פחות חמור מסרטים בתקציב בינוני או נמוך שעבורם מעשה כזה עלול להיות הרסני".
יעל פאינרו, מנכ"לית Synamedia ישראל המפתחת טכנולוגיות מתקדמות לעולם הווידיאו והטלוויזיה, מציינת כי בשלב הראשון, שבו שובר קופות מוקרן בקולנוע, ההכנסה הממוצעת שלו היא כ־325 מיליון דולר, כשהכנסות שלב זה אמורות לכסות את עלויות ההוצאות וההשקעה. "רק בשלבים הבאים מגיע הרווח של היוצרים", היא אומרת. "כדי לייצר הכנסה, שירות סטרימינג כמו HBO צריך להחתים כ־18 מיליון מנויים בשנה הקרובה, שזה המון אבל ישים".
אספקט נוסף שקשור בפריחת הסטרימינג הוא אספקת התכנים. "הלקוחות רוצים בכל יום תוכן חדש, מה שיוצר מחסור בהפקות", מסביר בורס. "במקביל, בכל יום מצטרפות עוד ועוד חברות סטרימינג שרוצות פיסה מהעוגה, וזה יוצר ביקוש רב לתוכן אבל אין מספיק תקציב לעמוד בדרישה. בטווח הארוך זה יכול להוביל לצרות גדולות בהפקה של תכנים חדשים ולפגיעה ברווחים ובהכנסות".
"החברות הגדולות לא מחליטות עדיין שום דבר ל־2021, ובדיוק בשבוע שעבר מנכ"ל HBO אמר זאת", מציינת פאינרו. "בתקופה האחרונה אנחנו רואים הרבה ניסויים של בעלי תוכן בפלטפורמות סטרימינג שונות, שמנסים גישות ומודלים חדשים ששוברים כללים שהיו נהוגים המון שנים, וכל זה בשל הקורונה. שירותי הסטרימינג צריכים לבדל את עצמם מבחינת התוכן ונמצאים כיום במלחמה קשה על הלב והכיס של המנוי הביתי, וזה בא לידי ביטוי גם במחירים".
לדבריה, שירותי הסרטים הפיראטיים מהווים סכנה של ממש לשירות. "ברגע שסרט עולה ישר לסטרימינג אז יותר קל לעבריינים לגנוב את הסרט באיכות גבוהה ולהעלותו באופן מיידי לאתר הפיראטי שלהם", מתארת פאינרו. "לעומת זאת, כשסרט מוצג קודם כל בקולנוע, אז זה מקשה יותר על הפיראטים לעשות זאת, אם בכלל".
בורס טוען שלשירותי הסטרימינג בעיה נוספת: "הכלכלה בישראל נפגעה קשה וככל שהקורונה תמשיך יהיה לאנשים פחות כסף לשלם על סרטים כי הם זקוקים לכסף להישרדות. בנוסף לזאת, אני מאמין שברגע שערוץ דיסני פלוס יגיע לישראל, נטפליקס תאבד מכוחה כי הרבה מצרכני הסרטים בסטרימינג הם ילדים ונוער. ימים יגידו".
המשוואה השתנתה
אבל יש שרואים במעבר המשמעותי לסטרימינג גם יתרון. רמי כץ, יוצר סרטי דוקו ומייסד "דוקו טי.וי – להתחבר ליוצרים", פלטפורמה פופולרית להקרנת סרטי דוקו בשירות סטרימינג שקמה בתקופת הקורונה, מסביר כי הקורונה טרפה את הקלפים עבור חברות ההפצה. "כיוצרי דוקו היינו בתחתית הפירמידה של תעשיית הקולנוע, כי היינו תלויים בחברות הפצה ובפלטפורמות שידור טלוויזיוניות. כשבאה הקורונה כל כוח ההפצה התאדה בבת אחת, וזה מדהים", הוא אומר. "המשוואה השתנתה וכיום אני יכול להעביר את היצירה שלי לקהל באופן ישיר דרך הסטרימינג, בלי תלות בחברת הפצה שלא תמיד זורמת. להערכתי המעבר לסטרימינג באופן מלא יישאר לתמיד, ממש כמו שעברו מכתיבה במכונת כתיבה להקלדה במחשב. המודל הכלכלי עדיין בתנועה אבל המגמה חיובית".
"כמעט מהיום שבו הקולנוע התחיל כמדיה מובילה קמו לו מתחרים כמו הטלוויזיה והווידיאו. הספידו את הקולנוע כמה פעמים אבל הוא הצליח להתגבר", מציין שלו. "עם הסטרימינג הסיפור מורכב יותר, כי מדובר בענקיות תוכן שמייעדות סרטים בתקציבי ענק ישירות למסך הביתי למנויים. הקורונה הייתה קטליזטור שזירז את התהליך הזה שמציב איום ממשי על הקולנוע. אבל אני עדיין חושב שהמתכונת הביתית לא יכולה להחליף את החוויה האמיתית והמרגשת של צפייה בסרט בקולנוע. אני מאמין שייקח הרבה זמן עד שהסטרימינג יתבסס באופן חזק בישראל, ולכן אני חושב שמיד כשיתאפשר הישראלים יחזרו לבתי הקולנוע והרגלי הצפייה שלהם לא ישתנו באופן מהותי".