2020 יכולה בקלות להיות שנה שהעולם יעדיף למחוק מהלקסיקון. שנה שבה הגיעה הקורונה והשאירה אדמה חרוכה. נדמה שענף התרבות הוא בין הנפגעים הבולטים של הנגיף, וחזרתו לשגרה לא נראית באופק. בתי הקולנוע נעלו את שעריהם, הפקות של סדרות וסרטים הוקפאו, מופעים בוטלו, פסטיבלים נדחו למועד לא ידוע, והמסך ירד מעל במות התיאטרון. במהלך השנה חלק מתעשיית התרבות חזרה לפעול, אך במתכונת מוגבלת ובהתאם להנחיות.

עם כניסת 2021 בחרנו להיפרד מהשנה שעברה בסיכום של האירועים הגדולים, ההפסדים, התופעות וההפתעות.

קולנוע: הסרט הרע של הוליווד

השינוי המשמעותי שחווה עולם הקולנוע בעקבות הקורונה היה המעבר לשירותי הסטרימינג (הזרמת מדיה). חברות ענק, בהן האחים וורנר, דיסניו־HBO Max, החליטו לא לחכות לשובם של אולמות הקולנוע שסגורים כבר כעשרה חודשים, והודיעו שהסרטים שלהן יהיו זמינים לצפייה בשירותי הסטרימינג. כך כל אדם יוכל לשלם תמורת הצפייה בטלוויזיה הביתית, במחשב או בסמארטפון.

"הוליווד חטפה מכה קשה", אומרת שיר לווי, עורכת חדשות החוץ בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס". "כמעט שכחנו שהיא התחילה בתור הבטחה עצומה לקולנוע עם הזכייה ההיסטורית של 'פרזיטים' באוסקר. חודש אחרי האוסקר, הוליווד ההמומה מצאה את עצמה משותקת. ההפקות חדלו כשהעולם נכנס לסגר כללי, ותחילתו של אפקט הדומינו היה בדחייה המונית של יציאת הסרטים לקולנוע".

"בהתחלה נדחו הסרטים שהיו אמורים לצאת השנה, ובהמשך אלו שהצילומים שלהם נדחו בגלל הקורונה. אחרי ההלם הראשוני, האולפנים ניסו להתמודד עם המצב החדש. עם שוברי הקופות הגדולים, אלה שהושקעו בהם מאות מיליונים, האולפנים לא רצו לקחת סיכון. יוצאים מהכלל היו אולפני יוניברסל, ששלחו את סרט ההמשך ללהיט הענק 'טרולים' ישירות ל־VOD, ואולפני האחים וורנר ששלחו את 'טנט', סרט שנעשה בתקציב של יותר מ־200 מיליון דולר, לבתי הקולנוע המעטים שהיו פתוחים באוגוסט, וגם זה אחרי לחץ עצום מצד הבמאי המוערך כריסטופר נולאן. הסרט כשל, ויצא השבוע ל־VOD בתקווה שיצליח לצבור רווחים".

"בישראל, אגב, כל זה הרי לא רלוונטי. המפיצים, שהם גם הבעלים של בתי הקולנוע, לא מעוניינים שהסרטים יוותרו על ההקרנה הקולנועית ורובם ממשיכים לחכות לתאריך עתידי לא ברור, שבו ייפתחו האולמות".

מתוך הסרט TENET  (צילום: באדיבות Tulip Entertainment)מתוך הסרט TENET (צילום: באדיבות Tulip Entertainment)

ובזמן שהוליווד בקשיים, השוק האסייתי פרח. "2020 הייתה השנה הראשונה שבה שוק הסרטים הסיני עלה בהכנסות שלו על השוק האמריקאי, מה שמיקם אותו בראש הרשימה העולמית", אומר מבקר הקולנוע והמרצה רון פוגל. "בתי הקולנוע בסין חזרו לפעילות רגילה, ולכן הסרטים שיוצאים שם הופכים לשוברי קופות".

זו גם הסיבה לכך שהסרטים הרווחיים בעולם השנה היו סיניים: "The Eight Hundred" ו"MyPeople, My Homeland", שהכניסו 460 מיליון דולר כל אחד. הסרט המערבי הרווחי ביותר השנה היה "בחורים רעים 3" ("בחורים רעים לתמיד"), שגרף 426 מיליון דולר, ואחריו "טנט", שהכניס 360 מיליון דולר.

אבל זו גם הייתה שנה שהביאה סרטים בולטים באיכותם, כפי שמספרת לווי: "השנה יצא 'פאלם ספרינגס', קומדיה רומנטית מופרעת על שני זרים שנתקעים בלולאת זמן, שהיה הסרט הכי יקר שנקנה בפסטיבל סאנדנס; ו'Sound of Metal' דרמה מצוינת על מתופף שמתמודד עם אובדן פתאומי של השמיעה שלו, סרט שמלווה בעריכת סאונד מופלאה".

בשנה הזו בלטו נשים בתפקידי בימוי. "Never Rarely Sometimes Always" של אליזה היטמן, שלדברי פוגל "ראוי להיות סרט השנה". "נומאדלנד" של הבמאית קלואי ז'או בכיכובה של פרנסס מקדורמנד כהומלסית שיוצאת למסע ברחבי אמריקה כדי למצוא עבודה, זכה לביקורות משבחות בפסטיבל סאנדנס. כך גם "Promising Young Woman" של הבמאית אמרלד פנל, קומדיה שחורה על מסע נקמה של אישה בגברים. "היו גם סרטים רבים שבהם הגיבורות הראשיות הן נשים", אומר פוגל ומונה: "וונדר וומן", "מולאן", "ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת" ועוד.

בחורים רעים 3 - לתמיד  (צילום: באדיבות yes)בחורים רעים 3 - לתמיד (צילום: באדיבות yes)

בזמן שהקולנוע היה סגור, הוליווד הייתה מעורבת עד מעל לראש בבחירות בארצות הברית. "בדרך כלל הוליווד שמרה על אובייקטיביות בנושאים פוליטיים, והשנה ניכר כי ניסתה להשתמש בכוחה כדי להשפיע על התוצאות - והצליחה", טוען זוהר צלח, עורך הבלוג "נכנס לקצב" וחבר פורום מבקרי הקולנוע בישראל. "רואים זאת בסרטים 'הזהב של נורמן', שמתכתב עם ההפגנות הפוליטיות, ו'בוראט 2', שיצא בסמוך לבחירות. גם הכוכבים בחרו צד. 'דה רוק' הצטלם עם ג'ו ביידן, וכוכבי 'הנוקמים' של מארוול התאחדו בזום וקראו לתמוך במועמד הדמוקרטי".

יש חיסרון בכך שהוליווד נוקטת עמדה?
"המחיר הוא שתומכי טראמפ עלולים להחרים את הוליווד, שהצטיירה עד כה כאובייקטיבית וליברלית".

איך תיראה השנה הבאה בקולנוע?
"בגלל שהשנה תעשיית הקולנוע הוקפאה מבחינת צילומים והפקות, לפחות בתחילת הקורונה, נוצר פקק ובשנה הבאה ייצאו במקביל סרטים רבים שיתחרו על הקופות. ההערכה שלי היא שסרטים יידחו עוד כדי לא להיפגע כלכלית. משום שהסרטים ייצאו במקביל בסטרימינג ובאולמות, זו תהיה שנת המבחן לתעשייה כולה, כי אז נדע אם הקהל זקוק לחוויה הקולנועית או מעדיף לשבת בבית ולצפות בסרט".

לווי: "על הנייר השנה מתחילה ברע לקולנוע. אולפני האחים וורנר הודיעו שבשנה הבאה כל הסרטים שלהם, כולל שוברי קופות כמו עיבוד חדש ל'חולית' וההמשך הרביעי ל'מטריקס', הולכים לסטרימינג ב־HBO Max. במקביל מתרבים הדיווחים על רשתות הקולנוע הגדולות שעומדות בפני פשיטת רגל. היו רבים שהימרו על הסוף של בתי הקולנוע וצפו ששאר האולפנים יעשו מהלך דומה לזה של האחים וורנר".

"אני מאמינה שהאולפנים ימשיכו להעדיף את בתי הקולנוע, שם הרווח הגדול, אבל במקביל יקצצו בכמות הסרטים עם התקציבים הגדולים ויחפשו סרטים קטנים יותר, אישיים יותר. גם הבמאים ממשיכים להאמין שהתוצרים שלהם צריכים להיראות על המסך הגדול, ויהיה גל חדש של יצירה איכותית ומוקפדת, גם אם צנועה יותר".

דה ויקנד (צילום: רויטרס)דה ויקנד (צילום: רויטרס)

טלוויזיה: שינויים בהרגלי הצפייה

בזמן שהקולנוע נקלע לאחד המשברים הגדולים בתולדותיו, חברות שהעניקו שירותי צפייה בסדרות הטלוויזיה באמצעות סטרימינג - בראשן נטפליקס, כמובן - חוו שגשוג ופריחה. המנצחת הגדולה של השנה הייתה המיני־סדרה "גמביט המלכה", שגרמה לעולם כולו להתמכר לשחמט שעד אז נחשב למשעמם למדי.

"זו הצלחה מפתיעה לגמרי", אומר ד"ר איתי חרל"פ, ראש מסלול טלוויזיה במכללה האקדמית ספיר. "הסיפור נשמע לכאורה לא סקסי ולא טלוויזיוני, אבל זו טלוויזיה טובה שצולמה טוב וזה תפס. הסיפור הוא ליניארי, שלא דורש מהצופה יותר מדי יכולות קוגניטיביות, ולכן הסדרה הייתה קלה לעיכול ויצרה באזז".

העיתונאית וחוקרת הטלוויזיה, מרינה קיגל, מסבירה את הצלחת הסדרה בהיותה אתנחתה אסקפיסטית: "בין החששות והפחדים שהביאה תקופת הקורונה באה סדרה חמודה שמצולמת טוב, עם סטייל מוקפד, מוזיקה טובה ועלילה כיפית, והמתיקות הזו סיפקה לאנשים את האתנחתה מהצרות. גם 'אמילי בפריז' הצליחה בזכות האסקפיזם של טיולים ברחובות פריז עם נופים יפים וחיוכים. אנשים היו זקוקים לו. אנשים לא רוצים לראות תכנים אפוקליפטיים, אבל סדרות כמו 'אני אהרוס אותך' או 'תוכנית הבוקר' שעוסקות בהטרדות מיניות ו־Me Too הצליחו השנה, זאת משום שהצופים רוצים לראות גיבורים שנמצאים במצב גרוע משלהם".

לפי לווי, ההכרה שבה זכתה אניה טיילור ג'וי, כוכבת "גמביט המלכה", הייתה צריכה להגיע כבר מזמן: "היא כיכבה במקביל בתפקיד הראשי בעיבוד קולנועי חדש ל'אמה' של ג'יין אוסטן, שהספיק לסיבוב קצרצר בקולנוע והפך להיט ב־VOD, וגם בסרט 'המוטנטים החדשים', שיצא ישר ל־VOD. היא רק בת 24 ולפניה עתיד מזהיר עם פרויקטים מבטיחים כמו התפקיד הראשי בסרט הפריקוול 'מקס הזועם: כביש הזעם'".

כישרון נוסף שפרץ השנה הוא פול מסקל, כוכב "אנשים נורמליים". רק בן 24 וכבר הפך באמצע מגיפה עולמית לכוכב ענק. התפקיד הראשון שלו הביא לו מועמדות לאמי והכניס אותו לראש רשימת השחקנים הצעירים המבטיחים.

קיגל מסמנת את אמה קורין, כוכבת העונה הרביעית של הסדרה "הכתר" כפריצת השנה. "בתפקיד ראשון שלה אחרי שסיימה את לימודי הדרמה היא שיחקה את הנסיכה דיאנה, בהצלחה רבה יש לומר".

הכתר עונה 4  (צילום: באדיבות נטפליקס)הכתר עונה 4 (צילום: באדיבות נטפליקס)

לפי חרל"פ, הפריחה הטלוויזיונית קשורה גם לשינויים בהרגלי הצפייה: "יש פחות ערוצים ליניאריים ויותר אנשים בוחרים לצפות בשירותי סטרימינג. הצעירים כבר צרכו כך את הטלוויזיה שלהם, ועכשיו המבוגרים הצטרפו. כרגע אנחנו נמצאים בנקודת קיצון, שבה יש הצפה של תכנים. עם זאת, אני עוד לא רואה השפעה רבה של הקורונה על התכנים בטלוויזיה, היא בעיקר השפיעה על תוכניות הלייט נייט ששודרו מביתם של המנחים, והיה בזה מן הקסם".

"לטלוויזיה יש יותר כוח עכשיו", אומרת קיגל. "יש יותר ויותר חברות שרוצות לייצר תוכן, ויש תחרות קשה יותר על לב הצופה. גם הצפייה עלתה, משום שעולם התרבות סגור כבר חודשים".

תופעה נוספת שבלטה השנה היא האיחודים והקאמבקים של סדרות ותיקות. בישראל הפתיעו "הקומדי סטור" ו"זהו זה" עם פרקים חדשים, ובארצות הברית צולמו פרקי איחוד לסדרות "הצלצול הגואל" ו"אנימניאקס", שזוכה לעדנה מחודשת. בתחילת השנה דווח על פרק איחוד של הסדרה המיתולוגית "חברים", שנדחה אף הוא בגלל הקורונה ולאחרונה על עיבוד נוסף לטלוויזיה של סרט הקאלט מהניינטיז, "קלולס". "יש לאנשים זיקה לנוסטלגיה, כי זה מזכיר להם זמנים טובים יותר", מסבירה קיגל. "הבמאים והשחקנים מנסים להמציא עצמם מחדש בתקופה המאתגרת הזו, ואיחוד הוא הצלחה כמעט בטוחה".

הסצינה הישראלית רשמה גם השנה הצלחה מרשימה בחו"ל: הסדרה "טהרן" נמכרה לחברת אפל, "שעת נעילה" נמכרה ל־HBO Max, "פאודה 3" עלתה בנטפליקס ונמצאת בדרך לעונה רביעית, והעיבוד האמריקאי לסדרה "כבודו" עלה בימים אלה ל־yes. "ישראל מצליחה לספק תוכן איכותי וטוב", אומרת קיגל. "במיוחד הסדרות שנוצרו בהתחלה באופן עצמאי ואחר כך זכו לגב כלכלי. זה קסם שמתורגם למסך".

גם השחקנים הישראלים עושים חיל. תומר קאפון מככב בעונה החדשה של "הבנים" מבית אמזון פריים, ושירה האס עשתה היסטוריה כשזכתה במועמדות לפרס האמי על תפקידה בסדרת הדרמה האמריקאית־גרמנית המצליחה "המורדת", שעלתה בנטפליקס. אומנם האס לא זכתה באמי, אבל קיבלה את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסדרות של ברלין.

"שירה שחקנית מדהימה, וכל יצירה קולנועית או טלוויזיונית שהיא מצטלמת אליה מושכת תשומת לב וזוכה בפרסים. אם זה 'שטיסל', 'אסיה' וכמובן 'המורדת'", מציינת קיגל. "ב'המורדת' שירה מציגה גיבורה חזקה ושברירית כאחד, והניגודיות הזו היא שכבשה את לב הצופים".

לדברי קיגל, "אנשים רבים שרדו את המגיפה בזכות המפלט אל המסכים. יש כאן סוג של גורם התמכרותי ואולי בעוד כמה שנים נראה את ההשלכות שלו על בריאות הנפש, אבל מה שבטוח הוא שאף אחד לא יהיה מסוגל להפסיק. אני מניחה שהשנה הזמינות תמשיך להיות גבוהה. התכנים, כך נראה, יהיו קצרים יותר. כלומר נראה יותר ויותר פרקים באורך של 10־15 דקות, ביסים של טלוויזיה, שיאפשרו לצופים להסכים לראות רק עוד פרק אחד ודי".

טהרן  (צילום: באדיבות כאן 11)טהרן (צילום: באדיבות כאן 11)

מוזיקה: שיר אשיר בטיקטוק

כשתעשיית המוזיקה הישראלית הוציאה בתקופת הקורונה שירים ופרויקטים מיוחדים, מופעי סלון או מופעים מקוונים, סצינת המוזיקה העולמית נכנסה לתקופה שקטה. שירותי הסטרימינג כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק הפכו לשחקן מרכזי לצד יו־טיוב בהנגשת המוזיקה למאזינים, אך מעל כל אלה בלטו נוכחותה והשפעתה של טיקטוק, שהפכה לאופציה מובילה עבור אומנים להקליט שיר קצר עם פזמון קליט, בתקווה להופכו ללהיט באפליקציה ומשם היישר ללב המיינסטרים.

לפי מגזין "בילבורד" האמריקאי, שמדרג את השירים והאלבומים הפופולריים בארצות הברית, כדי שאומן יתחיל להרוויח תמלוגים מהשמעות בפלטפורמות הסטרימינג, על המאזין להישאר קשוב לשיר יותר מ־20 שניות. לכן נטיית האומנים היא לקצר את השירים ולהגיע מיד לקטע הקליט שימשוך את אוזן המאזין. לפי "בילבורד", אורכם הממוצע של השירים שיצאו השנה עומד על 3 דקות ו־20 שניות, לעומת 3 דקות ו־40 שניות בשנה שעברה.

לפי ספוטיפיי, האומנים המושמעים בעולם השנה הם באד באני ובילי אייליש. השיר המושמע ביותר השנה הוא "Blinding Lights" של דה וויקנד. בנוסף כיכבה השנה להקת הבנים הדרום קוריאנית BTS, שלהיטה "DYNAMITE" שבר שיאי צפיות ביממה. הזמרת דוג'ה קאט פרצה מתוך טיקטוק, והארי סטיילס הפך לשם החם ביותר כיום.

שירים מדוברים נוספים השנה הם "Lonely" של ג'סטין ביבר, "Ice cream" של סלינה גומז ובלקפינק (הרכב בסגנון הקיי פופ הקוריאני, שחדר חזק לסצינת המוזיקה העולמית), "Physical" של דואה ליפה, "Falling" של הארי סטיילס ולהיטים פרובוקטיביים כמו "34+35" של אריאנה גרנדה ו"Wet" של YFN Lucci.

בניגוד לשנים קודמות, השנה לא היו מגה־להיטים או אלבומים משמעותיים שייזכרו גם בשנה הבאה. חלק מהאומנים בחרו להוריד פרופיל, אחרים לא נתנו לקורונה לשבור להם את המסורת, והוציאו למרות הכל אלבומים חדשים. למשל ג'סטין ביבר (אלבום ראשון זה חמש שנים), אריאנה גרנדה, טיילור סוויפט שהוציאה שני אלבומים, דואה ליפה, דה וויקנד, באד באני ופיונה אפל.

האומנים הוותיקים שהוציאו שירים חדשים הם פול מקרטני, בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, קליף ריצ'ארד וקיילי מינוג. דילן וסטיבן ניקס (פליטווד מק) עוררו עניין כשמכרו את כל זכויות היוצרים של שיריהם לחברות סטרימינג בעבור לא מעט מיליוני דולרים.

"השנה לא ראינו אומנים חדשים שפרצו, אלא אומנים ששדרגו את מעמדם", מציינת יסמין ישבי, עורכת מוזיקה ראשית בגלגלצ. "דואה ליפה למשל הפכה לסטארית גדולה. גם הארי סטיילס הפך מעוד יוצא להקת בנים שעומד בשורה אחת עם שאר חברי ההרכב וואן דיירקשיין - לסטאר".

ישבי מציינת כי העובדה שטיקטוק הפכה לעניין גדול במוזיקה, מציבה בפני עורכי הרדיו דילמה לא פשוטה: "בראש המצעדים מככבים להיטי טיקטוק, ואני בטוחה שאין אומן, גם הגדולים שבהם, שלא חושב על טיקטוק כשהוא מוציא שיר. מצד אחד האפליקציה מכוונת לבני נוער, אבל המאזינים ברדיו הם לא בהכרח בטווח הגילאים הזה. לכן צריך לחשוב אם לשדר את מה שהולך בטיקטוק וכובש מצעדים בעולם או את מה שמתאים לקהל היעד של הרדיו".

לדבריה, רוב האומנים שפורצים מטיקטוק מייצרים בעיקר להיט אחד גדול, כמו למשל "Savage Love" של ג'אוש 685 וג'ייסון דרולו. "אלו שירים שלפעמים יותר מפורסמים מהאומנים, כשהאומנים האלה לרוב לא פורצים מחוץ לאפליקציה".

 בילי אייליש (צילום: Frazer Harrison/Getty images) בילי אייליש (צילום: Frazer Harrison/Getty images)

טרנד נוסף שבלט השנה הוא החזרה של אומנים לסגנון המוזיקה הנוסטלגי של הסבנטיז והאייטיז, ימי הדיסקו והפדלפון. דואה ליפה השיקה את האלבום "Future Nostalgia" שנוטה לכיוון זה, קיילי מינוג הוציאה את האלבום "Disco", באד באני, דה וויקנד וסיה שחררו השנה שירים שמתכתבים עם הסאונד הנוצץ, ונדמה שהטרנד כובש את תעשיית המוזיקה העולמית.

ישבי מציינת תופעה נוספת בהקשר דומה: "זה התחיל אומנם בשנה שעברה אבל תפס תאוצה השנה: אומנים מסמפלים שירי ניינטיז נשכחים ומייצרים כך להיטים מהירים. כך לדוגמה 'La Maccarena' ו'Rythem Of The Night' סומפלו בהצלחה, וזה רק קצה הקרחון".

לטענת ישבי, הסיבה שמלבד להיטי טיקטוק אין להיטי ענק רציניים שבלטו השנה קשורה לקורונה: "אומנים מוציאים שירים כדי לקדם סיבובי הופעות. כשאין הופעות הם מעדיפים להוציא שירים חמודים ושומרים את השלאגרים הגדולים לקראת החזרה להופעות".

"האומנים הבולטים בחו"ל לא להוטים להתפרנס עכשיו, ולכן השיקולים שלהם אחרים", מסביר הדי־ג'יי, שדרן הרדיו, עורך המוזיקה והיועץ המוזיקלי דני סידס. "כשיש לך המון כסף בבנק, אתה נשאר רק עם השיקול של להתגעגע להופעות ולהישאר משפיע. האומנים יושבים בבית המפואר שלהם וכותבים שירים ולא לחוץ להם לחזור. אין להם צורך להילחם כדי להציל את תעשיית התרבות, לכן המוזיקה בעולם נעצרה במובן מסוים".

לדברי סידס, התשוקה החדשה של האומנים כרגע היא הפאן בזום וביו־טיוב: "בריאן מיי ניגן את כל התפקידים של כל הלהיטים הגדולים של קווין, והזמין אנשים מכל העולם לנגן איתו ברשת, וזה היה מרגש. דואה ליפה הופיעה אונליין בפני חמישה מיליון איש. רובי וויליאמס גילה את הפייסבוק והפך לכוכב־על".

אז לא רואים אותם מופיעים בחצר.
"ממש לא, הם לא זקוקים לכסף הזה. אתה לא תראה את אריאנה גרנדה מופיעה אצל מישהו בחצר. אם הם רוצים, הם יכולים להזמין להקה שלמה לחצר באחוזה שלהם".

איך לדעתכם תיראה השנה הבאה במוזיקה?
סידס: "תהיה מלאת תוצרת, להיטי ענק, אלבומים חדשים ומפתיעה".
ישבי: "אומנים יוציאו שירים טובים וחזקים כי היה להם יותר זמן לכתוב שירים. את הלהיטים הגדולים הם שומרים לחזרה לשגרה. לפחות, זו התקווה שלי". 

חברי להקת BTS  (צילום: AFP)חברי להקת BTS (צילום: AFP)