הקלטת הכתבה המלאה


החודש לפני 50 שנה נחשפה בפנינו דמותו של השוטר אזולאי, אחד הגיבורים האייקוניים של התרבות הישראלית. דמותו של השוטר הרגיש, הנאיבי וחסר המזל בגילומו של שייקה אופיר נחקקה בלבבות והביאה את הסרט הנושא את שמו למעמד של סרט פולחן ולכוכב בכל רשימת הסרטים האהובים על הישראלים.

אולי זו הסיבה לכך שחברת יס בחרה לאחרונה לערוך מחווה לסרט בפרסומת בכיכובה של נועה קירל. אלא שיורשיו של כותב התסריט ובמאי הסרט אפרים קישון שלחו לאחרונה לחברה מכתב התראה לפני תביעה בטענה כי השימוש במוטיבים מתוך הסרט "השוטר אזולאי" בפרסומת נעשה מבלי להסדיר את זכויות היוצרים ודרשו להסירה.

כך או כך, את השוטר אזולאי תפר קישון למידותיו של שייקה אופיר ולדמות שיצר השחקן המוכשר בשובו לארץ מארצות הברית בתחילת שנות ה־60. "הדמות של שוטר המקוף היא תצוגת תכלית של היכולות של שייקה אופיר, שאותן צבר לאורך השנים", אומר ארי דוידוביץ', במאי ומפיק הסרט "החיים הנסתרים של שייקה אופיר". "שייקה התחיל את הקריירה כפנטומימאי. הייתה לו הכשרה עמוקה בנושא והוא הפך למאסטר של שליטה בגוף. מאוחר יותר הבין שצריך להתיידד עם הדיבור, כי מפנטומימה קשה להתפרנס. אחרי התלבטויות והתנסויות החל לעסוק במערכונים ובמשחק, תוך שהוא משלב גם את הרקע בפנטומימה ויוצר משהו חדשני ופורץ דרך".

מה ייחד את הדמויות שהוא גילם באותן שנים?
"שייקה לקח דמויות מהרחוב, בדק איך הן מדברות, איך הן מתנועעות, מה המאפיינים שלהן ואז בנה מערכון שמתבסס על אותה דמות. בתוך גלריית הדמויות מאותן שנים צמח שוטר המקוף שהפך מאוחר יותר לאברהם אזולאי".

ב־1963 הוזמן אופיר על ידי חברו, האמרגן והמפיק אברהם דשא (פשנל) לכתוב ולביים את תוכניתה הראשונה של שלישייה חדשה שהקים - הגשש החיוור. עם כותבי המערכונים לגששים נמנה גם אפרים קישון, שבאותה עת סרטו "סאלח שבתי" זכה להצלחה מסחררת ברחבי העולם עם מועמדות לפרס האוסקר וזכייה בגלובוס הזהב.

ההיכרות בין אופיר לקישון הפכה מיד לחברות. היה ברור לקישון שהוא מעוניין באופיר לסרטו "ארבינקא". בסרט, שיצא ב־1967 בכיכובו של חיים טופול, גילם אופיר לראשונה את דמותו של שוטר המקוף המבולבל והתמים. אותה דמות זכתה לביטוי נרחב יותר בסרטו הבא של קישון - "תעלת בלאומילך" (1969). קומדיה של טעויות שמספרת על קאזימיר בלאומילך שנמלט מבית משוגעים ומתחיל לחפור תעלה במרכז תל אביב, כשהוא זוכה לגיבוי משוטר המקוף.

"אבא שלי ראה את היכולות המדהימות של שייקה בשני הסרטים האלו ונהג לומר שהוא לא רק שחקן טוב מאוד, אלא גאון", מספר רפי קישון, שבין השאר מעביר הרצאות על הסיפורים מאחורי יצירותיו של אביו. "הוא הסביר לי ששחקן טוב מאוד עושה בדיוק מה שהבמאי רוצה ממנו, וששחקן גאון מוסיף מעצמו דברים שהבמאי לא חשב עליהם. זה מה ששייקה עשה עם דמות השוטר, ובכלל".

לדברי קישון, אביו החליט לעשות מעשה שלא עשה לפני כן: "בדרך כלל הסרטים של אבי היו מבוססים על סיפור שלו שפורסם. אבל אחרי שראה את העבודה של שייקה ב'ארבינקא' וב'תעלת בלאומילך', הוא החליט לכתוב תסריט חדש במיוחד בשבילו". "קישון לקח את הדמות ושכלל אותה", מוסיף דוידוביץ'. "הוא שם במרכז הסרט שוטר בעל מבטא מזרחי, מה שלא היה עד אז בקולנוע הישראלי".

לא היה בכך אלמנט של לעג לבני עדות המזרח, הרי השוטר הוא שלומיאל ולוזר?
"שייקה היה בא לדמויות שלו בגובה העיניים. הוא אף פעם לא התנשא על הדמויות אלא נכנס לתוכן מתוך הבנה והזדהות מלאה. החיקוי שלו הגיע מהאופי, מהאישיות ומהמקום החברתי של הדמות, מהמאפיינים האמיתיים שלה - וזה ההפך מלעג. הוא לא צחק עליה אלא בא מתוכה. היה בדמות שלו משהו קצת חתרני, כי פתאום המזרחי הפך להיות דמות של הכוכב שמחזיק את כל הסרט. הדמות עצמה הייתה מאוד אנושית, נורא חמה' ובתוך זה הוא בעצם הציג את הצד השני של הממסד הלבן, את אנשי המשטרה ומפקדיה שהיו אשכנזים לבנים. אז בעצם יש פה דמות של מישהו שמצד אחד הוא לא שוטר מוצלח אבל יש לו יכולות אחרות שמעוררות הזדהות".

אפרים קישון, השוטר אזולאי (צילום: ברקאי וולפסון)אפרים קישון, השוטר אזולאי (צילום: ברקאי וולפסון)

כולנו בכינו איתו

ב־1970 החל קישון בכתיבת התסריט המתאר את חייו של רב השוטר היפואי אברהם אזולאי, המשרת 20 שנה במשטרת ישראל. למרות הוותק, נותר בדרגה הזוטרה בשל כישלונותיו בביצוע משימות ובשל השלומיאליות האופיינית לו. לא רק זאת: מפקדיו הישירים מחליטים לא לחדש את חוזה העסקתו, והשוטר אזולאי נדרש לעזוב את תפקידו. הסרט מתאר את רגעי הגאות והשפל ורכבת ההרים הרגשית של אזולאי גם סביב מערכת היחסים המורכבת שלו עם אשתו החולנית בטי, ידידותו הבלתי ממומשת עם מימי הזונה והיחסים שלו עם עבריינים שמוכנים לביים מעשה פשע כדי שאזולאי יסכלו, מה שימנע את פיטוריו מהמשטרה.

"זה שוטר שהוא דתי בסתר, במחתרת, כשלא רואים אותו אז הוא מתפלל. רך לב. הוא היה צריך להיות בעצם מורה, לא שוטר, אבל הוא רוצה להיות רק שוטר. זו טרגדיה קטנה, יוונית, ובסוף הוא מתבטא גם בהצדעה המפורסמת, כשכולנו בכינו איתו", סיפר אפרים קישון בראיון ליהודה סתיו בתוכנית "היו סרטים" והתכוון לסיומת האלמותית שבה השוטר מתבשר כי לא ימשיך בתפקידו, יוצא מהתחנה וכשהוא נתקל בעמיתיו השוטרים הם מצדיעים לו, והוא להם תוך קלוז־אפ על פניו שטופי הדמעות.

דוידוביץ' מציין כי לידיה אופיר, רעייתו של שייקה, טענה כי לבעלה הגיע קרדיט תסריטאי בסרט על מעורבותו בכתיבת התסריט. "היא החזיקה את העלבון הזה עד יום מותה", הוא אומר. "אבל שייקה עצמו אף פעם לא דרש לעצמו קרדיט".

"אני כתבתי את התסריט אבל בשעת הבימוי הוא הוסיף הרבה מן הנופך שלו, כרגיל", התייחס קישון לדברים בתוכנית "היו סרטים". "לפעמים אני הייתי צריך לקבוע שהוא עושה את זה יותר טוב ממה שאני תיארתי בנפשי או שכתבתי, אבל עובדה שכתבתי בשבילו. אז זה הסרט שלו ואי אפשר להתווכח על זה".

בסוף 1970 החל קישון ללהק את השחקנים שישחקו לצד אופיר: זהרירה חריפאי לתפקיד בטי; אבנר חזקיהו כמפקד תחנת המשטרה; איצקו רחמימוב בתור סמל בז'רנו, מפקדו הישיר והעצבני; יוסף שילוח כעאמר וחבורת העבריינים שלו, גבי עמרני ה"תימני" ואברהם סלקטר כ"קקטוס". עוד שיחקו שם אריה אליאס בתור ידידו הנאמן אלברט וניצה שאול בתפקיד מימי הזונה.

"זה היה הסרט הראשון שצילמתי בחיי", משחזרת שאול, שהייתה אז חיילת. "פשנל, שבמשרד שלו הייתי חתומה, הזמין את אפרים לראות הופעה של להקת פיקוד מרכז שבה שירתי. אחר כך קישון הזמין אותי אליו לאודישן בביתו. 'בובה'לה', הוא אמר לי במבטא ההונגרי הכבד והצביע על השיער הארוך שלי, 'את נראית כמו מדונה'. במקרה הייתה לי בתיק פאה קצרה, חבשתי אותה והוא אמר לי: 'הו! עכשיו את נראית בחורה עובדת!'".

"אבא שאל אותי מה דעתי על ניצה, לאחר שראינו אותה בהופעה. היא הייתה מתוקה ויפה וממרומי גיל נעוריי הייתי מאוהב בה", נזכר רפי קישון. "רק באודישן הוא אמר שהוא רוצה אותה לתפקיד מימי. היא קראה את התפקיד ואמרה לו: 'מה, אפרים, אתה רוצה שאני אגלם זונה?'. 'לא זונה', אבא שלי אמר: 'נערה עובדת'". "זו דמות שמספרת הרבה על גיבור הסרט, שראה בה פן שאף אחד אחר לא ראה", אומרת שאול. "זו הגאוניות של קישון, לעשות מהיכרות של שוטר עם זונה משהו אנושי לגמרי. בחורה שקל להתאהב בה ולהפריד בינה לבין המקצוע שלה".

"הייתי שחקן צעיר מהבימה וזה היה הסרט הראשון שלי", נזכר השחקן אברהם סלקטר. "אפרים הזמין אותי אליו הביתה וערך לי אודישן, ופתאום כאדם שעוד לא יצא מהקליפה של הביצה עמדתי אני, הקטנצ'יק, ליד שחקנים גדולים. היחס שקיבלתי מהם היה יוצא מן הכלל. יוסי שילוח לימד אותי לעמוד מול מצלמה, וגבי עמרני היה לוקח אותי עם המיני מיינור שלו לסט ומחזיר אותי הביתה. ושייקה אופיר בכלל היה נשמה גדולה. הכרתי בעל פה את כל המערכונים שלו, הוא היה בשבילי כמו אלוהים".

השוטר אזולאי (צילום: אשר מולט)השוטר אזולאי (צילום: אשר מולט)

מילים ולחן

במקביל לליהוק פנה קישון למוזיקאית והמלחינה נורית הירש כדי שתיצור את פסקול הסרט. "'הירש', הוא אמר לי, 'אני רוצה שתכתבי את המוזיקה לסרט החדש שאני עושה'. ללא היסוס אמרתי 'כן'. וזהו. כך הכל התחיל. נפגשנו בביתו באפקה ושוחחנו על הסרט ונפרדנו כשבידי התסריט", משחזרת הירש.

איך התנהלה העבודה ביניכם?
"סימנתי בתסריט את המקומות שלפי דעתי נדרשה בהם מוזיקה. אחר כך נפגשנו באולפן וראינו את הצילומים המוקדמים שלא היו ערוכים, כדי לספוג את האווירה. שם התוודעתי לראשונה לדמותו של השוטר אזולאי ותוך כדי צפייה כבר הזדמזמה לי המנגינה בראש, אותו לחן שיחזור שוב ושוב במהלך הסרט בכלים שונים ובתזמור שונה בהתאם לסצינה. באותם זמנים אהוד מנור ואני היינו צמד בלתי נפרד, לכן היה ברור לי שהוא יהיה זה שיתאים את המילים ללחן. ואכן, אהוד עשה מלאכת מחשבת. המילים ישבו בול על הלחן. אפרים לא התמצא בזמר העברי ולכן ביקש ממני לבחור את הזמר שיבצע את השיר. בחרתי באושיק לוי, בגלל גון קולו וסגנון השירה שלו שהתאים לשיר הנושא. לשמחתי הרבה השילוב של המילים, הלחן, הביצוע וכמובן דמותו של שייקה אופיר יצרו שלמות אחת שדיברה אל הלבבות".

השיר "בלדה לשוטר", שהתנגן על רקע סצינת הסיום לאחר מחול הדמעות המציפות את עיניו של אזולאי עם פרישתו מהמשטרה, הפך לקלאסיקה בלתי נשכחת בזמר העברי. "קישון הכיר אותי עוד מימיי בלהקת פיקוד המרכז, כי הוא כתב מערכונים ללהקה", מספר לוי. "הוא לקח אותי לסרט הראשון שעשה עם הגששים 'השכונה שלנו' ואז ל'תעלת בלאומילך'. יום אחד הוא פנה אליי ואמר לי שאומנם אין לו תפקיד עבורי בסרט 'השוטר אזולאי', אבל הוא רוצה שאשיר את שיר הנושא. הגעתי לאולפנים, קראתי את הטקסט וביצעתי את השיר בהפקה יוצאת דופן של נורית, כשבאולפן מלווים אותי 40 נגנים בנגינה חיה".

פסקול הסרט כלל גם את "שירה של מימי" בביצועה של צילה דגן ונעימות אינסטרומנטליות תזמורתיות לצד נגינות של אומן המפוחית דני אדלר, החצוצרן יצחק קייט והגיטריסט יגאל חרד.

במרוצת השנים הוקלטו לשיר הנושא שלל גרסאות כיסוי, בין היתר בפרסומת של יס, שם הוא קיבל עיבוד מחודש. "אהבתי את הביצוע של נועה קירל", אומרת הירש. "היא מביאה בקולה משהו כל כך רענן". אבל אין ספק שהגרסה המרגשת מכולן היא של השחקנית והזמרת קארין אופיר, בתו של שייקה. "הרבה פעמים הציעו לי לשיר את 'בלדה לשוטר', אבל בגלל שתמיד ברחתי מתדמית 'הבת של', סירבתי בנימוס", היא אומרת. "באירוע לכבוד 45 שנה לסרט, אמא שלי לחצה עליי לבצע את השיר יחד עם אושיק לוי. עשיתי זאת כטובה לאמא שלי אבל גם לעצמי, כדי למצוא את הבלאנס האישי שלי. הפעם הבאה שבה ביצעתי את השיר הייתה בסרטו של ארי דוידוביץ' 'החיים הנסתרים של שייקה אופיר'. ובזמן הקורונה, לאחר שראיתי כל כך הרבה ביצועים לשיר, הקלטתי עם טל לוי המוכשר עיבוד מושקע ומחודש לשיר, ושלחתי לנורית הירש במייל. בכלל לא תכננתי להוציא אותו כשיר והעדפתי להשאיר אותו אצלי, כמשהו אישי, אבל נורית התרגשה ולחצה עלינו להוציא אותו לאור, ואני מודה לה על כך".

נורית הירש (צילום: אריאל בשור)נורית הירש (צילום: אריאל בשור)

סיפור אוניברסלי

הקרנת הבכורה לסרט נערכה בקולנוע "הוד" בתל אביב בנוכחות אנשי צבא, פוליטיקאים, שרים ואנשי הבוהמה. עם צאתו זכה הסרט להצלחה קופתית וביקורתית מסחררת בבתי הקולנוע בארץ. הוא זכה גם להקרנות מעבר לים, כשהקרנת הבכורה הראשונה בחו"ל הייתה בניו יורק ב־6 באפריל 1972.

"השוטר אזולאי" היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (1972) וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, בפרס כינור דוד הישראלי, בפרס הסרט הזר בפסטיבל הסרטים של ברצלונה, בפרס הבמאי בפסטיבל "צ'ינו דל דוקה" במונטה קרלו ובפרס השופטים באטלנטה.
"נוהגים להגיד שהסרט הוא תמצית הישראליות, אבל האמת היא שהסרט לא ישראלי במהות שלו כמעט בשום מובן", מסביר יונתן גת, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ומגיש ההסכת הקולנועי "פסטיבל כאן" של תאגיד השידור. "זהו סיפור אוניברסלי לגמרי של אדם שחי בפער המתסכל שבין שאיפות גדולות לחוסר יכולת לממשן. ולכן לא יהיה קשה לדמיין את אותו הסרט עם שוטר איטלקי בדמות רוברטו בניני ברחובות רומא, או את לואי דה פינס ברחובות פריז. זאת הסיבה שהיה לו אפיל בינלאומי רחב".

ואכן, רפי קישון עצמו מגלה כי בימים אלו מתקיימים מגעים עם גורמים מתעשיית הקולנוע העולמית לעשות רימייק לסרט. "זה סיפור בינלאומי נפלא", הוא אומר.

עד כמה הוא נתפס שונה בנוף של הקולנוע המקומי באותן שנים?
גת: "השימוש בשוטר בתפקיד כזה היה שונה ומפתיע. עד אז הוצגו השוטרים בקולנוע הישראלי כקשוחים וסמכותיים מצד אחד, כמו תפקידו של יוסי ידין בסרט 'אלדורדו', או ליצנים מצד שני כמו ב'ארבינקא' ו'תעלת בלאומילך'. בסרט הזה השוטר מוצג בפעם הראשונה ככזה שיש כלפיו אמפתיה וחסד. הוא לא שנוא בגלל הקשיחות שלו ולא נלעג בשמחה רבה מצד הצופה. הצחוק שמופק בגלל חוסר הכישרון וחוסר המודעות מהול בהרבה מאוד חמלה ועצב. וכשמציבים את השוטר כדמות ראשית, גם זאת בפעם הראשונה בקולנוע הישראלי, הצופה עומד מול ייצוג של סמכות שמתפרקת מול עיניו, עד ההצדעה העצובה בסוף. התפרקות של סמכות כפי שטרם ראה עד אז".

רבים טוענים כי השוטר אזולאי הוא תפקיד חייו של שייקה אופיר, אך גת מסתייג מהקביעה הנחרצת: "שייקה אופיר היה שחקן בליגה בינלאומית והופיע עם שועי עולם, כמו מרלנה דיטריך, ריצ'רד ברטון, מרסל מרסו ורוברט שואו. הוא ביצע תפקידים יוצאי דופן כמו בסרט הטלוויזיה של אלפרד היצ'קוק 'The Waxwork' שם הופיע בתור בובת שעווה שמתעוררת לחיים, או בסרטיו של משה מזרחי המהולל, 'אבו אל בנאת' ו'הבית ברחוב שלוש', שם ניתן לראות אותו בתפקידים מרתקים ומורכבים בהרבה. אין ספק שאזולאי הוא כרטיס הביקור הפופולרי ביותר שלו, אבל הרזומה שלו עשיר יותר".

בתו של אופיר מספרת כי יש לא מעט קווי דמיון בין אביה לבין דמותו בסרט. "בכל זאת", היא אומרת, "זו דמות ששייקה עצמו יצר מתוכו ונתן לנו אותה במתנה. בסרט הוא מקריא פרק מספר 'ישעיהו', והוא מאוד אהב את הספר הזה. כמו השוטר, הוא היה אדם רוחני. ובדומה לשוטר הוא היה רגיש, משכין שלום, אוהב מילים ופסוקים, צנוע ואיש העולם הגדול. הסרט התחבר לנפש הרוחנית שלו במובן של הליכה עם האמת האומנותית עד הסוף בלי ליפול לצביעות או להפוך כלי במשחק השואו ביזנס. אבא, כמו השוטר, היה ספוג של רגישות ויצירה".

"סוד הקסם של הסרט הוא השילוב של תסריט נפלא על דמות שכל אחד יכול להזדהות איתה, של אדם משכיל, יודע שפות, מתמצא במקרא ובתנ"ך ואידיאליסט", אמר קישון. "כל אחד יכול להזדהות עם הרצון להצליח ולעמוד בקשיים ולהזדהות עם סיפור האהבה הבלתי ממומש בינו לבין מימי".

"שייקה, שיצר דמות חיובית, נאיבית ושלומיאלית, וכל מכלול הצבעים, הפכו את הסרט למשהו אישי שכל אחד יכול לצחוק מהנאיביות שלו", אומר גבי עמרני. "הסיפור עצמו יפה, נאיבי ונוגע בכל הצופים. השוטר אזולאי הוא אוניית הדגל של הקולנוע הישראלי, וזה הרבה בזכות הסיפור עצמו של קישון, בזכות שייקה אופיר ושאר הצוות".

"זה סרט כל כך אנושי", אומרת שאול. "הוא אומנם עוסק בשוטר, אבל יכול לעסוק בכל אדם עם החולשות שלו, עם החלומות שלו, עם המציאות וההוויה שלו, הכישלונות וההצלחות שלו. זה סרט מכמיר לב שיש בו כמובן צד קומי שמאזן אותו. קומדיה לירית, שאין הרבה כמותה שממש עובדים טוב ולעומק. בשביל זה צריך במאי ויוצר נפלא כמו אפרים קישון ושחקן כמו שייקה, שיכול מצד אחד לשבור לך את הלב ומצד שני לקרוע אותך מצחוק. יש פה תמהיל מדויק של כל כך הרבה דברים".

"לימים הבנתי את העומק של הסרט הזה ושל הדמות של השוטר אברהם אזולאי, שהוא אדם יותר מדי טוב בשביל להיות שוטר טוב", אומר סלקטר. "יש בו גם אלמנט טרגי עצוב. לדעתי שייקה אופיר התחבר לדמות הזו כי בשנותיו האחרונות קצת שכחו אותו והוא הרגיש לא רלוונטי, כמו השוטר אזולאי". "יש בסרט הזה כל כך הרבה: גם ביקורת חברתית, שזה משהו שקישון היה מאוד טוב בו, גם קומדיה, גם דרמה", אומר דוידוביץ'. "מהבחינה הזו לסרט הייתה יכולת לדבר לכל ישראלי באשר הוא. ולמעשה לא רק לישראלים, אלא גם לצופים בעולם".

"הסיבה שבגללה הסרט כל כך הצליח היא התמהיל העדין שבין הקומדיה לטרגדיה", אומר גת. "מעניין לחשוב ששייקה אופיר עבד כל חייו כדי להצחיק את הקהל ואפרים קישון עבד כל חייו כדי להצחיק את הקהל - והסצינה המפורסמת ביותר של שניהם היא סצינה טרגית. מה שמוכיח את האמירה של צ'רלי צ'פלין: 'אנחנו צוחקים על מנת שלא לבכות'. מאחורי כל הרצון לבדר מסתתר גם עצב שהדרך שלו להשתחרר היא באמצעות הצחוק. הסרט מצליח לשמור על עצמו כנוסטלגיה שנעים להתרפק עליה, אבל מי שמחזיק את הסרט חי באמת הוא שייקה אופיר. סט הכישורים האדיר שלו, שכולל שליטה גופנית אדירה, יכולת פנטומימה, שליטה בשפות רבות, יכולות חיקוי וירטואוזיות של מימיקה - הופך את הסרט למהפנט. בלעדיו הסרט היה נשכח".
בשנת 1982 חזר אופיר לגלם את דמותו של השוטר אזולאי בפרסומת לבנק דיסקונט. מה שהיום מתקבל כמובן מאליו, היה אז בלתי נסלח. בתו קארין נזכרת כי הואשם בהתמסחרות. "העלו אותו על המוקד", היא אומרת. "צעקו בתקשורת 'איך הוא מעז?!', אבל הוא הקדים את כולם והבין שצריך להתפרנס, ושהדמות הזו כל כך מושרשת בתרבות ובישראליות שהיא חלק ממנו. זו לא התמסחרות. כיום לככב עם הדמות המיתולוגית שלך בפרסומת נחשב לכבוד, ואבא שלי תמיד ברח מאוד מהפרסום. הוא לא הבין איך האשימו אותו על הפרסומת ההיא כאילו עבר עבירה".

שייקה אופיר בדמות השוטר אזולאי בפרסומת לדיסקונט (צילום: צילום מסך)שייקה אופיר בדמות השוטר אזולאי בפרסומת לדיסקונט (צילום: צילום מסך)

28 שנה אחרי שידור אותה פרסומת חזר הבנק לאותה דמות ובסרטון חדש שילב קטעים מהסרטון המקורי עם קטעים חדשים בהשתתפות מודי בר־און וישראל קטורזה. "הבנק הבין שיש ערך לדמות הזו שהיא כל כך ישראלית וכל כך מדברת לכולם וכל כך מיוחדת מבחינת היכולת שלה לגעת באנשים. הפרסומאים היו מוכנים לשלם הרבה כסף בשביל להשתמש בה", מסביר דוידוביץ' ומזכיר את הפרסומת האחרונה לחברת יס שעשתה הומאז' לסרט. "יש שני צדדים למטבע הזה: מצד אחד העובדה שחברות מסחריות משתמשות בנכסי צאן ברזל כדי למכור מוצרים, יוצרת אצל הרבה אנשים תחושת אי־נוחות מאוד גדולה. מצד שני, העובדה שנועה קירל משתתפת בפרסומת על הסרט יוצרת באזז ודיבור סביבו וחושפת אותו לקהלים צעירים".

שייקה אופיר, שהלך לעולמו באוגוסט 1987 בגיל 58 בלבד, נחשב עד היום כאחד השחקנים, הקומיקאים והאומנים האהובים ופורצי הדרך במחוזותינו. אפרים קישון, מהבמאים המשפיעים ועטורי השבחים בקולנוע הישראלי הלך לעולמו בינואר 2005 בגיל 80. 50 שנה מאז הוקרן לראשונה על המסכים, הסרט "השוטר אזולאי" ממשיך להזכיר לנו כמה מהרגעים היפים, המרגשים והישראליים ביותר בתרבות המקומית.