יציאתו בימים האחרונים לאקרנים בארצות הברית של הסרט "מהיר ועצבני 9?" התרחשה במועד סימבולי: בדיוק לפני 20 שנה, ב־22 ביוני 2001, יצא לראשונה לאקרנים בארצות הברית הסרט הראשון בסדרה, "מהיר ועצבני", שהחל את אחת מסדרות הסרטים הרווחיות והמצליחות ביותר בתעשיית הקולנוע, שעד כה הכניסה יותר משישה מיליארד דולר. על פניו, בתחילת הדרך היה מדובר בסרט אקשן סטנדרטי, שאינו שונה מסרטים נוספים בסגנון, אז כיצד הוא הפך לקאלט חוצה דורות?

סרטי מרדפי מכוניות תמיד היוו נוסחה מוצלחת בתעשיית הקולנוע, ולכן בשנת 2001, חברת יוניברסל, המפיק ניל מוריץ והבמאי רוב כהן הניחו שהנוסחה הזו תעבוד גם הפעם. לתוצר שלהם החליטו לקרוא: "מהיר ועצבני". במרכז העלילה הציבו את השוטר הסמוי בריאן אוקונור (פול ווקר) שמסתנן לחבורת חובבי מרוצים המנהלת מרוצי רחוב לא חוקיים. מנהיג חבורת העבריינים הוא דומיניק "דום" טורטו (וין דיזל). במהלך העלילה אוקונור סוטה קצת מהמשימה שלו, מתאהב במיה, אחותו הצעירה של דום, ומאפשר לו לברוח רגע לפני מעצרו, מה שהופך אותו עצמו לנרדף על ידי המשטרה.

"הסרט הראשון בסדרה היה חיקוי בוטה של הסרט ‘נקודת פריצה’ (1991), בכיכובם של קיאנו ריבס ופטריק סווייזי”, טוען במאי הקולנוע איתן גפני. "לקחו משהו שעבד כסרט קאלט והחליטו לחקות אותו. גם הבמאי רוב כהן יודע לייצר סרטים שמספקים את הסחורה באותו הז’אנר".

הסרט הראשון בסדרת מהיר ועצבני  (צילום: באדיבות יס)
הסרט הראשון בסדרת מהיר ועצבני (צילום: באדיבות יס)

עם צאתו גרף הסרט מעל 207 מיליון דולר לעומת תקציב של 38 מיליון דולר וזכה בפרסים, בעיקר על פעלולי הנהיגה המרהיבים שבו. "כשהוא יצא אף אחד לא חשב שהוא יהפוך להיות מה שהוא עכשיו”, אומר גפני. “אף אחד בהוליווד לא חשב שזה יהפוך לסדרת סרטים. זה התקבל כעוד סרט אקשן רגיל, לא משהו מיוחד באמת. פול ווקר, למרות שהוא היה שחקן מזעזע, סומן כאחת ההבטחות של התקופה. וין דיזל סומן גם הוא כדבר הבא, כשוורצנגר החדש. הסיבה שאנחנו מדברים על הסרט 20 שנה אחרי כן - היא רק בגללו. הוא הבן אדם היחיד שהאמין במותג הזה".
 
ב־3 בינואר 2003 יצא סרט ההמשך "מהיר ועצבני 2", הפעם בבימויו של ג’ון סינגלטון ובכיכובו של פול ווקר, ללא דיזל, שלא התחבר לתסריט וסירב להשתתף בו. אף שעלות הפקתו הייתה פי שניים יותר מהסרט הראשון, הוא הצליח לייצר פחות רווחים מקודמו. על אף הכישלון של הסרט השני, בשנת 2006 יצא לאקרנים הסרט "מהיר ועצבני 3 – טוקיו דריפט" בבימויו של ג’סטין ליין, הפעם ללא ווקר וללא שחקני הסרטים הראשונים. "זו הייתה הפתעה", מציין גפני. "לא הייתה שום הצדקה לסרט הזה, בייחוד אחרי התסריט הגרוע של ‘מהיר ועצבני 2’ אבל אז, בסופו של הסרט, הייתה תפנית משמעותית ואפילו קריטית בעלילה: בדקה האחרונה וין דיזל הופיע בהופעת אורח".

מה המשמעות של זה?

"הם החליטו לפתוח סיפור חדש שיתקשר לסרט הראשון. ברגע שאתה רואה את וין דיזל בסוף הסרט, אתה מבין שמתכננים פה המשך, וזה עורר סקרנות ועניין. הסרט עודד את דיזל ואת ג’סטין ליין למכור את החזון שלהם לאולפנים: לעשות מהסרט סדרה שלמה עם משחקי זמן, כלומר לקשר בין תקופות הזמן שהסרטים הבאים יתרחשו בהן לתקופות הזמן של הסרטים הראשונים". 

בסרט הרביעי בסדרה, שיצא לאקרנים בשנת 2009, כבר שבו ווקר ודיזל לפעול ביחד לצד אחת משלנו, גל גדות, שגילמה את דמותה של ג’יזל ישר, סוכנת מוסד לשעבר. גדות השתתפה גם בחלקים החמישי והשישי בסדרה. זה היה התפקיד המשמעותי הגדול בקריירה שלה לפני "וונדרוומן".

גל גדות (צילום: רויטרס)
גל גדות (צילום: רויטרס)

גפני טוען כי הסרט הרביעי היה זה ששינה את גורלה של סדרת הסרטים. “הם החליטו לעשות משהו שלא עשו בז’אנר הזה: אם שלושת הסרטים הראשונים עסקו רק במרדפי מכוניות, אז הסרט הרביעי כבר נטה לכיוון מותחן ריגול, וזה נהיה גדול ומופרע יותר מפעם לפעם”, הוא אומר. "זו הייתה האמונה של וין דיזל שזה יכול לעבוד, והוא צדק, הסרט הזה הרוויח יותר משאר הסרטים שקדמו לו".

ואכן, הסרט הצליח בתקציב של 85 מיליון דולר להכניס למפיקיו מעל 363 מיליון דולר. “בערך בתקופה הזו כבר הובן שככל שהסרטים יותר מושקעים ואיכותיים מבחינת האפקטים – הם יותר רווחיים ומצליחים”, מסבירה ד"ר עלינא ברנשטיין, חוקרת בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. "ברגע שהתחילו לראות שוב את וין דיזל, פול ווקר, מישל רודריגז, ג’ורדנה ברוסטר ושאר החבורה ביחד - זה יצר בקרב הצופים תחושה של משפחה. זה המסר שהחל לעבור בסרטים האלה בשלב זה, והערכים הללו של הנאמנות – נוגעים בקהל. זאת כמובן לצד העובדה שיש המון הומור בסרטים הללו, שהופך אותם לקלים לעיכול ומתאימים בדיוק לדור הצעיר". 

"מהיר ועצבני 7", שיצא לאקרנים בשנת 2015, הכניס מעל 1.4 מיליארד דולר, סכום שיא. "הסיבה לכך היא מותו הטרגי של פול ווקר בתאונת דרכים בשנת 2013. בסרט הזה השתמשו באפקטים מיוחדים ושילבו חלק מהקטעים שהוא הספיק לצלם לפני שנהרג, ולכן הסקרנות של הצופים והרצון לחלוק לו כבוד אחרון הביאו את כמות הרווחים לנקודת שיא".

פול ווקר (צילום: רויטרס)
פול ווקר (צילום: רויטרס)

אתה חושב שאחרי שפול ווקר נהרג, הסדרה איבדה את הקסם?

"לא, כי עובדה שהסרט השמיני ללא פול הכניס סכום כמעט דומה לסרט השביעי. דיזל אמר בראיון שמותו של פול רק אילץ את הצוות להעצים את האפקטים וליצור עלילה יותר מהודקת וחזקה. אגב, לאחר שהוא מת, ראית את המשפחתיות של צוות הסדרה: יצרו את התחושה שבן משפחה מת. זה דיבר לקהל, וזה חלק מהייחודיות של סדרת הסרטים".

"לדעתי, לאחר שנפרדו מהדמות של פול ווקר, זה הרגיש כאילו התאמצו לחלוב את המותג של 'מהיר ועצבני'", אומר גפני מצדו. "ניסו לייצר סרטים של גיבורי־על, שאינם יכולים להיכשל בין שהם טובים או לא".

בזכות הרב־תרבותיות

החל מהסרט החמישי התרעננה הסדרה בלא מעט כוכבי סרטי פעולה, בראשם ג’ייסון סטיית’ם (המגלם את הנבל דקארד שואו) ודוויין (“דה רוק”) ג’ונסון (המגלם את הסוכן הפדרלי לוק הובס). "יש אובססיה למכוניות במאה ה־20 ובמאה ה־21 ואי אפשר להתעלם מכך שזו סדרת סרטים שלא רק מציגה את המכוניות הכי מעניינות ומרהיבות, אלא גם שמה את המכוניות האלו במצבים הכי משוגעים שאי פעם נראו על המסך וממש מותחת את הקו בהקשר הזה", מסביר אייל בורס, ראש מסלול קולנוע וטלוויזיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל ויו"ר המועצה הישראלית לקולנוע. "זה סרט שבכל פעם מחדש מציג משהו שלא נראה עד כה".

לדברי בורס, אחת הסיבות שהסדרה כה מצליחה טמונה ב"רב־תרבותיות" שבה. "זו הפעם הראשונה שיש סדרת סרטים שמאפשרת לכל אדם בעולם להזדהות עם אחת הדמויות”, הוא מסביר. “יש לך בסדרה אסייתים, לטינים, אפרו־אמריקאים, כהי עור, ואפילו ישראלית". 

בשנת 2017 יצא החלק השמיני בסדרה ובשנת 2019 יצא הספין־אוף "מהיר ועצבני: הובס ושואו" בבימויו של דייוויד ליטץ’ שהתמקד בדמויותיהם של ג’ונסון וסטיית’ם. הסרט החדש “מהיר ועצבני 9” בוים על ידי ג’סטין ליין וממשיך את אירועי החלק השמיני בסדרה. לפי הודעת אולפני יוניברסל, סדרת הסרטים תסתיים ב”מהיר ועצבני 11". 

"הסדרה תיגמר כשלדיזל יימאס ממנה", טוען גפני. "הוא זה שמחזיק את הסדרה, ובלעדיו אין כלום. הוא דואג שאף אחד לא ייקח לו את הפוקוס, ולכן הצלחת הסדרה תלויה בו. אם נהיה ריאליים, וין כבר בן 53, ומתישהו זה יימאס לו". 

וין דיזל (צילום: רויטרס)
וין דיזל (צילום: רויטרס)

האם סדרת "מהיר ועצבני" תצלח את מבחן הזמן?

ד"ר ברנשטיין: "קיימת השוואה לסרטי ג’יימס בונד, גם בסדרתיות וגם בציפייה לסרט הבא. יש דמויות קבועות ושחקנים שיכולים להתחלף, אבל הדבר עצמו גדול מכל שחקן או דמות, וזה הופך את הסדרה לאייקונית בתרבות. הוסף לכך את המרצ'נדייז שנלווים ל'מהיר ועצבני', ויש לך קלאסיקה נצחית". גפני: “זה לעולם לא יגיע למעמד של סדרת סרטי ‘ג’יימס בונד’. זה תמיד יצטייר כסרט שניסה לחקות את ג’יימס בונד. ג’יימס בונד הוכיח שהמותג חזק יותר מהשחקן, ולגבי ‘מהיר ועצבני’ – וין דיזל חזק מהסרטים, ובלעדיו זה לא יתקיים".

בורס: “השם 'מהיר ועצבני' מייצג את הלך הרוח של הסרטים של המאה ה־21, שהם מהירים ועצבניים. אפילו סרטי ג’יימס בונד כיום הם מהירים ועצבניים. 'מהיר ועצבני' לא יגיע לרווחים של סרטים כמו 'שודדי הקאריביים' או 'הנוקמים', ואומנם אין בסדרה את הזיקה ההיסטורית שיש למשל לסרטי ג’יימס בונד, אבל אי אפשר יהיה להתעלם מהסדרה בהיסטוריה של תעשיית הקולנוע. שם בהחלט יהיה לה מקום של כבוד”.