לא חסרים סיפורי סינדרלה בעולם המוזיקה, והסיפור של סלין דיון הוא אחד הגדולים שבהם. היא נולדה בעיירה קטנה בקוויבק, הצעירה מבין 14 ילדים במשפחתה. כסף לא היה שם בכלל, אבל כישרון היה בשפע. בגיל 12 הקליטה הילדה הכישרונית את השיר הראשון שלה. אחיה שלח אותו למנהל המוזיקלי רנה אנג'ליל, שמיהר לקחת אותה תחת חסותו. בהמשך, אף שהיה מבוגר ממנה בחצי יובל, הפך גם לבן זוגה ולאבי ילדיה.
דיון עצמה הפכה לכוכבת ענקית שמחזיקה בשיאים רבים. בין השאר, היא המצליחה אי־פעם מבין המוזיקאיות שמזמרות בצרפתית, וחתומה גם על אחד משירי הנושא הקולנועיים המפורסמים אי־פעם, זה של "טיטאניק" כמובן. באמתחתה יש גם זכייה באירוויזיון, מטעם שווייץ, ועוד שלל כתרים ותארים. מה שהיה חסר לה זה סרט עלילתי על אודותיה - ועכשיו גם זה קורה. בערך.
"מבחינתי, זו הייתה הדרך היחידה לעשות את הסרט", אומרת למרסייה בראיון לרגל צאתו בישראל בסוף השבוע. "לא רציתי לשקר. אני הרי לא נראית כמו סלין דיון. סלין דיון יש רק אחת, והיא עוד פעילה. מילא אם הייתי עושה סרט על מוצרט. הרי לא ראינו אותו בחיים וגם לא בטלוויזיה, אז אנחנו לא בדיוק יודעים איך הוא נראה. אבל כשאת עושה סרט על מוזיקאית שכולם מכירים, אין טעם לנסות לחקות אותה. הממד הפנטסטי גם אפשר לי לחרוג מהמציאות. הסרט מלא בהמצאות. אף אחת מהן לא דיבה - זה שקרים, אבל שקרים נחמדים. אתן דוגמה: לסלין במציאות יש קמע שהיא הביאה מיפן. בסרט, היא מקבלת אותו מאבא שלה כהמחשה לאהבה ביניהם. זה לא שקר מוחלט, זה פשוט שירת אותי מבחינה תסריטאית".