הסרט "הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט" כבר זכה לתשבחות בפסטיבלי סרטים ברחבי העולם, אבל הקורונה דחתה את הקרנתו על המסך הגדול בבתי הקולנוע. באופן אירוני, הסרט, שצולם במשך חודש וחצי בקייב בעזרת צוות אוקראיני, יוצא לאקרנים דווקא בימים אלה, בצל הלחימה באוקראינה, וכשצוות הצילום שלו נמצא תחת אש.
הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של ניצול שואה מרומניה בשם אליהו א', שהואשם בשנת 1955 בבית הדין הצבאי בחיפה בעריקה מצה"ל במשך 846 ימים. אליהו איבד את כל משפחתו בטבח של יותר מ־400 אלף יהודי רומניה שבוצע בשנות מלחמת העולם השנייה על ידי המשטר הפשיסטי הרומני של הדיקטטור יון אנטונסקו. במהלך המשפט שנערך לו סיפר אליהו כי מצא את רוצח אביו, שכנו מילדות ברומניה, וניסה לנקום את מות אביו.
"לפני הקורונה הייתי שבועיים בתל אביב בקיץ ובהקרנות של הסרט בפסטיבל חיפה", היא מספרת. "מאז כבר לא יכולנו לטוס, ואני מודה שזה היה קשה לי כאדם שרגיל כל הזמן להיות על הקו, להיות פתאום במקום אחד ללא יכולת לנוע".
הדמות שמגלמת בוקן בסרט היא זו של לואיסה, ניצולת שואה מרומניה שמגיעה לקיבוץ, פוגשת את גיבור הסרט, ובין השניים נרקם סיפור אהבה. אלא שבעוד שהיא מודעת לצורך להשאיר את העבר מאחור ומעוניינת לבנות חיים חדשים בארץ ישראל, הגיבור אליהו מתעקש למצוא את רוצחי משפחתו ולנקום את נקמתם. "התפקיד היה מאתגר עבורי קודם כל ברמת השפה", היא אומרת. "הייתי צריכה לדבר בו גם בעברית וגם ברומנית, וזה היה אתגר גדול, וכמובן זה משהו ששונה לחלוטין מכל מה שעשיתי בשנות הקריירה שלי".
את הראיון היא מעדיפה לקיים באנגלית אף שהיא דוברת עברית היטב. "לא רק שתמיד מצאתי את עצמי באמצע בין שלוש מדינות - ישראל, צרפת וארצות הברית - אני גם יודעת שלפי המבטא שלי באנגלית אנשים לא יודעים בדיוק מהיכן אני. אני חצי הולנדית וצרפתייה, אבל גם למדתי בתיכון בלוס אנג'לס, כך שזה לא ברור", היא אומרת.
לדברי לוי בוקן, צילומיה לסרט הנוכחי היו אחת הפעמים הראשונות שבהן עבדה עם אביה, על אף שכילדה הוא לקח אותה כמעט לכל סט צילומים אפשרי. "אהבתי שאיפרו אותי ושיחקתי כניצבת בכל מיני סרטים", היא מספרת. "ואז אבא שלי אמר לי יום אחד: 'אולי תיקחי כמה קורסים בתיאטרון ותראי אם את אוהבת את זה'. נכנסתי לתחום".
בנוסף, ידעתי שזו הפעם הראשונה שאני הולכת לעשות סרט ישראלי שהוא קופרודוקציה בינלאומית בתעשיית הקולנוע המקומית, שאני מאוד אוהבת ולא הייתי חלק ממנה. תמיד הלכתי לפסטיבלי סרטים בישראל, ומאוד אהבתי את התעשייה פה. אני לא חושבת שכאן ראו בי שחקנית סרטים אמיתית, אולי בגלל הסדרות שעשיתי, ואני שמחה לעשות את טבילת האש הראשונה שלי בתעשייה פה, ומאוד מתרגשת מכך שישראלים יצפו בסרט.
כל שחקנית רוצה לעשות דברים שבסופו של דבר ישקפו את מי שהיא, אבל זה לא תמיד מצליח. את לפעמים לא באמת יכולה לבחור, אלא פשוט לוקחת עבודות כי אין לך ברירה. אבל פה כן הייתה הזדמנות שלא יכולתי לפספס".
לדברי לוי בוקן, אחד הרגעים המרגשים שהתרחשו בפרמיירה של הסרט בשבוע שעבר בסינמטק בתל אביב היה כשלהקרנה הופיעו בני משפחתו האמיתית של גיבור הסרט. "זה היה מאוד מרגש לראות את בתו של גיבור הסיפור ואת הילדים והנכדים", היא אומרת. "התרגשנו שם יחד. זה היה הרגע שבו הרגשתי את גודל המעמד והחשיבות של הסרט הזה".
התרעות פיקוד העורף