השבוע יציין העולם 60 שנה למותה של מרילין מונרו, כוכבת הקולנוע הזוהרת ביותר שהוליווד ידעה. מונרו סיימה את חייה בצורה טרגית בלילה של ה־4 באוגוסט 1962, בביתה שבברנטווד, קליפורניה, בהיותה בת 36 בלבד. על פי הגרסה הרשמית, הפסיכיאטר של מונרו, ד"ר ראלף גרינסון, מצא את גופתה לאחר שמנהלת משק הבית שלה הזעיקה אותו. היא ראתה אור בחדר השינה שלה, הדלת הייתה נעולה ומונרו לא הגיבה. כשנכנסו פנימה, מצאו את מונרו המתה שוכבת עירומה במיטה, אוחזת בשפופרת הטלפון.

סיבת המוות: הרעלת ברביטורטים חמורה. במילים פשוטות: מנת יתר של כדורי שינה. בזמנו פסקו כי ככל הנראה מדובר בהתאבדות. מונרו הייתה בדיכאון: היא הייתה משוכנעת שהיא כבר מבוגרת מדי מכדי להיות סמל סקס, שני הסרטים האחרונים שלה נכשלו בקופות, היא הייתה גרושה פעם שלישית ולא הצליחה לגרום לאף מערכת יחסים לעבוד, והיא רצתה ילדים, אך עברה סדרה של הפלות. לכוכבת הייתה היסטוריה של סמים, אלכוהול ובעיות נפשיות, הניתוח לאחר המוות מצא שכמויות הסם בדמה היו הרבה מעבר לכמות קטלנית. כל זה הצביע על כך שלא סביר שזו הייתה תאונה. אבל זה לא פוסל את האפשרות שמונרו נרצחה. והיו רבים שטענו שזה מה שקרה. 

ב־1982 בדק משרד התובע המחוזי של לוס אנג'לס אם יש מספיק ראיות שיצדיקו פתיחת חקירה פלילית סביב מותה של מונרו. מאחר שלא נמצאו מספיק ראיות - מה שלא מפתיע, הרי עברו 20 שנה - הוחלט לרדת מהעניין. ולמרות זאת, התיאוריות הטוענות שמותה לא היה התאבדות ולא תאונה, ממשיכות לעלות עד עצם היום הזה.

גברים מעדיפים בלונדיניות 

עוד לפני שנכנסים לתיאוריות, צריך להתבונן בסיפור מפרספקטיבה של זמן. לרגל השנה ה־60 למותה, הפיקה רשת CNN סדרה תיעודית בת ארבעה חלקים מנקודת מבט שאמורה להיות חדשה ומרעננת - נקודת מבט נשית. 

שחקניות בנות דורה שעדיין בחיים, כמו ג'ואן קולינס ואלן בורסטין, מספרות בה על היחס ששחקניות קיבלו באולפני הוליווד הנצלניים בשנות ה־50. בקונטקסט הזה, מתוארת מונרו כדמות חזקה בעלת מודעות רבה לזוויות צילום ולבניית תדמית. ב־1954 היא הקימה חברת הפקות במטרה לבחור את התפקידים שלה בעצמה, כי נמאס לה לככב רק בקומדיות סקס. הסדרה גם מספרת כיצד התגברה על כך שהתגלו צילומי עירום מוקדמים שלה - תגלית שהייתה עלולה להרוס לה את הקריירה - וכיצד הצטלמה שוב בעירום כשכבר הייתה בשיאה, והפעם כדי להשתמש בצילומים לטובתה. 

חודשיים לפני מותה, מונרו פוטרה מצילומי הסרט "Something's Got to Give" של ג'ורג' קיוקור בגלל איחורים והיעדרויות רבות. לטענתה, הם נגרמו כי היא סבלה מסינוסיטיס, אבל העובדה שהיא טסה בזמן הצילומים לניו יורק לשיר “יום הולדת שמח" לנשיא קנדי, הוכיחה להפקה שהיא לא הייתה כל כך חולה כמו שהיא טוענת. בסופו של דבר, הפרויקט נזנח והפך בהמשך לסרט בשם "Move Over, Darling", בכיכובה של דוריס דיי.

"Something's Got to Give" כלל סצינת עירום של מונרו בבריכה. זאת הייתה הפעם הראשונה שכוכבת קולנוע ענקית הצטלמה בעירום בשיא הקריירה שלה. הסרט לא הושלם ולא יצא, אך בזמן הצילומים היה ברור שמונרו עושה זאת כדי להשיג תשומת לב תקשורתית ולהגדיל את כוח המיקוח שלה מול אולפני פוקס המאה ה־20, בתקופה שבה הם התרכזו בצילומים של “קליאופטרה" עם אליזבת טיילור. שישה שבועות לפני מותה, מונרו אף הצטלמה בעירום לצלם ברט שטרן עבור “ווג". הצילומים הללו התפרסמו אחרי מותה תחת הכותרת "The Last Sitting". 
לא רק הדעה על מידת שליטתה בקריירה שלה השתנתה במשך השנים. פעם נהוג היה לזלזל בכישרונה של מונרו כשחקנית דרמטית. בשיאה היא קיבלה ביקורות טובות על הופעותיה הקומיות בקומדיות הקלאסיות של בילי ויילדר “חטא על סף ביתך" מ־1955 ו"חמים וטעים" מ־1959, שעליו היא אף זכתה בפרס גלובוס הזהב. אבל מעולם לא העריכו אותה כשחקנית רצינית. בדיעבד, צפייה ב"יוצאי הדופן" של ג'ון יוסטון מ־1961 - הסרט האחרון שהיא השלימה - מראה שהיה לה פוטנציאל לא מבוטל, ולא מנוצל, כשחקנית דרמטית.    

בפועל, הקריירה של מונרו הייתה קצרה. אחרי שורה של תפקידים קטנים, ב־1952 היא כיכבה במותחן הפסיכולוגי "Don't Bother to Knock". הפוסטר הכריז עליה בתור “כוכבת חדשה". ואכן, בתוך שנה היא פרצה בענק. היא כיכבה בשלושה מהסרטים המצליחים ביותר של 1953: הפילם־נואר “ניאגרה" והקומדיות “איך להינשא למיליונר" ו"גברים מעדיפים בלונדיניות". מאז ועד ליום מותה, כעבור תשע שנים, היא נחשבה לכוכבת הלוהטת ביותר בהוליווד. בדומה לג'יימס דין, העובדה שהיא מעולם לא הזדקנה, עבדה לטובת מורשת הזיכרון שלה והפיכתה למיתוס. 

מרילין מונרו הייתה כוכבת ענק בחייה, והפכה לפופ־אייקון אדיר אחרי מותה. גם מי שמעולם לא ראה סרט שלה, מזהה אותה בקלות. צ'רלי צ'פלין, הביטלס, אלביס פרסלי ומיקי מאוס, הם כנראה היחידים שמשתווים לאייקוניות שלה. מונרו לא הייתה ה־blonde bombshell היחידה של תקופתה - בין היתר היו ג'יין מנספילד, מיימי ואן דורן ודיאנה דורס האנגלייה - ואפילו לא הראשונה. בטי גרייבל הייתה לפניה וכך גם ג'ין הארלו. הארלו, שמתה צעירה, הייתה גיבורת הילדות של מונרו, ומונרו תכננה לגלם את דמותה בסרט ביוגרפי, אך לא הספיקה. אך מונרו זכורה ומשפיעה יותר מכל האחרות. בלי מונרו מן הסתם לא היו לנו דורות של סמלי סקס בלונדיניים, מדבי הארי ועד מדונה. 

כוכבות, אומנים ומעצבי אופנה עשו לדמותה של מונרו אין ספור הומאז'ים. המחווה האחרונה אירעה במאי השנה, כשקים קרדשיאן לבשה למט גאלה את השמלה שמונרו שרה בה “יום הולדת שמח" לנשיא קנדי ב־1962. רבים זעמו על האקט בטענה שקרדשיאן הרסה את השמלה ההיסטורית, ששוויה כיום 4.8 מיליון דולר, וגרמה לה להיפרם ולאבד מהחרוזים שלה.

מרילין מונרו והאחים קנדי (צילום: Mikel Agirregabiria)מרילין מונרו והאחים קנדי (צילום: Mikel Agirregabiria)

מרילין הייתה פרדוקס

כפי שטוענים כל אותם ספרים, סרטים וסדרות תיעודיות המבקשים לחשוף מיהי הייתה באמת - מונרו כנראה הייתה רחוקה מאוד מהפרסונה הציבורית שלה ומדמות “הבלונדינית הטיפשה" שהיא גילמה. כשנשאלה למה היא מעמידה פני מטומטמת, הסבירה שגברים מעדיפים אותה ככה. מקורביה העידו לא פעם כי הייתה אוטודידקטית, ואהבה ספרות ושירה.

היא לא רק הייתה יותר חכמה ממה שחשבו, אלא גם יותר עצובה. מתחת לתדמית הזוהרת הייתה אישה בודדה ומלאת טראומות. נורמה ג'ין מורטנסון נולדה בלוס אנג'לס ב־1926 וחוותה ילדות קשה. היא לא הכירה את אביה ובמשך מרבית ילדותה עברה בין בתי יתומים ובתי אומנה, כי אמה הייתה מאושפזת בבתי חולים פסיכיאטריים. בגיל 16 נורמה ג'ין התחתנה עם בעלה הראשון, כדי לא לשוב לבית יתומים. הנישואים הללו לא החזיקו מעמד, וגם שני נישואיה הבאים, לכוכב הבייסבול ג'ו דימאג'יו ולמחזאי והתסריטאי ארתור מילר, נגמרו במפח נפש. 

את כישלון נישואיה ניתן לקשור בין היתר לעובדה שמונרו לא הצליחה ללדת. גרסה אחת טוענת שהיא נכנסה להריון שלוש פעמים בזמן נישואיה לארתור מילר; שניים מההריונות הללו הסתיימו בהפלה טבעית ואחד בהריון חוץ רחמי. על פי עדויות אחרות, היא עברה מספר הרבה יותר גדול של הפלות. 

ישנן תמונות משנותיה האחרונות שבהן היא נראית בהריון. וישנן גם תיאוריות שהיא ילדה בסתר, ומסרה את התינוק. לפני כמה שנים הסתובב סיפור על מישהי שטענה שהיא בתם של מונרו וג'ון פ' קנדי. הסיפור התגלה ככוזב, והסתבר שהצילומים שליוו את הכתבה הזאת בכלל היו של כפילת מרילין מונרו מקצועית שכלל לא קשורה לסיפור. 

באפריל האחרון עלה בנטפליקס סרט תיעודי בשם “הסודות של מרילין מונרו: הקלטות האבודות", המבוסס על ראיונות שטרם נשמעו עם אנשים מהמעגל החברתי שלה. מדובר בראיונות עם יותר מ־650 אנשים, שערך העיתונאי אנתוני סאמרס בתחילת שנות ה־80, שעליהם ביסס את ספרו "Goddess: The Secret Lives of Marilyn Monroe" (1985), שהיה רב־מכר ונחשב לביוגרפיה המשמעותית ביותר על הכוכבת. במקביל לסדרה החדשה, יצא מחדש גם הספר במהדורה מעודכנת.

“מרילין הייתה פרדוקס", נכתב בתקציר הספר. “היא רצתה יותר מכל דבר אחר בעולם ללדת ילדים, אך עברה 12 הפלות. היא חיפשה באופן נואש מערכת יחסים יציבה עם גבר, אך לא הייתה מסוגלת להתחייב. הייתה לה תשוקה לחיים, אך היא ניסתה להתאבד מספר פעמים. היא מעולם לא סיימה בית ספר תיכון, אך היא חינכה את עצמה ברמה כזו שהיא יכלה לנהל שיחה עם גדולי המוחות של דורה. היא הגיעה מרקע ללא כל ידע בתרבות או בתיאטרון, והחלה את הקריירה שלה כסמל סקס, אך בסופו של דבר קיבלה הכרה כשחקנית יוצאת דופן".    

ספרו של סאמרס הוא הראשון שהביא עדויות לכך שמונרו שכבה עם שני האחים קנדי: עם הנשיא, ג'ון פ' קנדי, ועם אחיו הצעיר, רוברט “בובי" קנדי, שכיהן באותה תקופה כתובע הכללי של ארצות הברית. אומרים שעם הנשיא היא שכבה מדי פעם, בעוד הרומן שלה עם בובי היה רציני הרבה יותר.  בניגוד לרבים אחרים, סאמרס מעולם לא טען שמונרו נרצחה. הוא כן טען שהיא מתה כמה שעות לפני השעה שבה נקבע מותה - מספיק שעות שיאפשרו לבובי קנדי להעלים ראיות היכולות לקשר את הכוכבת המנוחה אליו. על פי הספר, מי שעזר לו בזה היה חברו, השחקן פיטר לופורד, שהיה נשוי לאחותם של האחים קנדי, פאט קנדי. לופורד גם היה חבר קרוב של מרילין והוא זה שחיבר אותה למשפחת קנדי.

מההקלטות של סאמרס עולה כי בובי קנדי שהה בביתם של אחותו ובעלה בסנטה מוניקה בלילה שבו מונרו מתה, וזאת אף על פי שהוא טען שהוא בכלל לא היה בחוף המערבי באותו זמן. מכשירי ציתות שהוטמנו בביתה של מונרו, ועל קו הטלפון שלה, חשפו כי בובי קנדי ביקר בביתה של מונרו פעמיים ביום האחרון של חייה - פעם אחת לבד ופעם אחת ביחד עם לופורד. 

על פי ההקלטות, מונרו וקנדי התווכחו ויכוח קולני, והוא חיפש משהו - אולי את היומן שלה, שהכיל מידע מפליל, או אולי את מכשירי הציתות. בהקלטה גם נשמע “בום" חזק. טוענים שההקלטות האלו הוחרמו והושמדו כשבובי קנדי רץ לנשיאות ב־1968. ביוני 1968, לאחר שניצח בבחירות המקדימות במדינות דקוטה הדרומית וקליפורניה, נורה בובי בידי סירחאן סירחאן, פלסטיני צעיר, ומת למחרת. ואיתו מתה גם האפשרות לגלות מה באמת קרה בליל מותה של מונרו. 

כשנשאל השנה איך לדעתו מונרו מתה, טען סאמרס: “אני חושב שמרילין מונרו הייתה נסערת ומותשת ממערכות היחסים שלה עם הנשיא קנדי ועם אחיו רוברט, והרגישה דחייה משניהם. היה לה ויכוח מר עם רוברט, שביקר באותו יום בביתה, ואז היא בלעה יותר מדי כדורים, אם כקריאה לעזרה ואם כדי להתאבד". בספטמבר עתידה נטפליקס להוציא עוד סרט חדש על מונרו, אך בניגוד לקודמו, הוא לא שם לעצמו למטרה לחקור את האמת העובדתית, אלא להתחבר רגשית לאישה שמאחורי הדמות. 

“בלונדינית", של הבמאי האוסטרלי אנדרו דומיניק, המבוסס על רומן היסטורי בדיוני מאת קרול אוטס, אמור להיות סרט אומנותי, ניסיוני ולא ליניארי. לנעליה של מונרו נכנסה השחקנית הקובנית־ספרדייה אנה דה ארמס (“לא זמן למות"). לצדה יככבו אדריאן ברודי בתפקיד ארתור מילר ובובי קנאבלי בתפקיד ג'ו דימאג'יו. הסרט קיבל את סיווג הצפייה NC-17, כלומר הצפייה מתחת לגיל 17 אסורה, מה שאומר שללא ספק יהיה בו תוכן שנוי במחלוקת. דה ארמס אמרה על הסרט שזו “האינטרפרטציה הכי נועזת, לא מתנצלת ופמיניסטית שאי־פעם נעשתה לסיפור של מרילין מונרו". 

מרילין מונרו וג'ו דימג'יו (צילום: AFP.GettyImages)מרילין מונרו וג'ו דימג'יו (צילום: AFP.GettyImages)

מה שקרה באפטר פארטי

לצד היצירות החדשות על מונרו, שכולן מסכימות שהיה משהו מסתורי ולא פתור במותה, חנויות הספרים מלאות בספרים עם תיאוריות קונספירציה בנושא. מרבית התיאוריות קושרות את מותה למשפחת קנדי. כולם מכירים את הסרטון שבו מרילין מונרו לקחה את המיקרופון על הבמה במדיסון סקוור גרדן ב־19 במאי 1962, לעיניהם של 15 אלף איש בקהל, כדי לברך את הנשיא קנדי בחגיגת יום ההולדת המוקדמת שלו שנערכה עשרה ימים לפני שמלאו לו 45. היא הסירה את מעיל פרוות הארמין הלבן שלה, חשפה שמלה צמודה בצבע גוף המכוסה באבני חן מנצנצות, ונתנה את הביצוע הפתייני והסקסי ביותר שאי־פעם נשמע לשיר "Happy Birthday" המסורתי. באותה תקופה סיפרה מונרו לחבריה בלוס אנג'לס שהיא שוכבת עם הנשיא. 

אבל מה שאירע על הבמה זה כלום לעומת מה שאומרים שקרה באפטר פארטי. מספרים שבמסיבה הפרטית שהתקיימה לאחר מכן מונרו לא פלרטטה עם הנשיא אלא נמרחה על אחיו, בובי. היו שהעידו שמונרו הצמידה את בובי לקיר במסיבה ולכדה אותו, למורת רוחה של אשתו אתל, שזעמה על האירוע. שלושה חודשים אחרי אותו לילה, מונרו כבר נמצאה מתה בביתה. 

הראשון שהפיץ את השמועה על רומן בין מונרו לבובי קנדי היה הסופר הימני הקיצוני, האנטי־קומוניסט האקסצנטרי פרנק קאפל. ב־1964 הוציא קאפל ספרון בשם “מותה המשונה של מרילין מונרו", שבו טען שרוברט קנדי חיסל אותה כי היא לקחה את הרומן ביניהם יותר מדי ברצינות והוא פחד שזה יהרוס לו את הקריירה. 

אבל מבחינת קאפל, למרילין הגיע למות כי “היא הייתה קומוניסטית". ולטענתו, גם רוברט קנדי היה קומוניסט - אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שהוא בזבז את זמנו בתור התובע הכללי במלחמה בפשע המאורגן במקום להילחם באויב האמיתי של ארצות הברית - הקומוניסטים? 
ב־2007 מצא הבמאי האוסטרלי פיליפ מורה מסמך של ה־FBI המחזק את התיאוריה שבובי חיסל את מונרו. לטענתו, המסמך מעיד כי מונרו הבינה שרוברט קנדי לא מתכוון לעזוב את אשתו בשבילה, אז היא איימה לחשוף את הרומן שלהם ואת הרפתקאותיהם המיניות שכללו אורגיות ויחסים דו־מיניים. על פי מורה, רוברט קנדי, פיטר לופורד, מנהלת משק הבית שלה והפסיכיאטר שלה היו כולם חלק מהקנוניה. הסיפור הוא שארבעתם ידעו שמונרו התכוונה לביים ניסיון התאבדות כדי לזכות באהדה, אז לופורד ביקש מהפסיכיאטר שלה שירשום לה מספר רב של כדורי שינה.

התוכנית שמונרו סיכמה עם מקורביה הייתה שהיא תתגלה בזמן, כדי שיעשו לה שאיבת קיבה, אך הם לא עשו את המסוכם ופשוט נתנו לה למות. פיליפ מורה טען בזמנו שהוא בטוח שהמסמך אמיתי. השאלה, לדעתו, היא אם אויביו של קנדי שתלו את המידע בכוונה כדי לפגוע בו.
גם אם בובי לא רצח אותה, ייתכן שהוא גרם למותה בעקיפין כי הוא עזב אותה. יכול להיות שהוא עזב אותה מרצונו החופשי ואולי ה־FBI דרש ממנו לנתק איתה כל קשר. כך או כך, האמביציות הפוליטיות שלו, והעובדה שהוא היה קתולי נשוי ואב לשבעה ילדים (מאז נולדו לו עוד ארבעה), מצביעות על כך שזה היה נאיבי מצדה להאמין שהוא יעזוב את אשתו בשבילה. אבל אומרים שהיא האמינה ושהיא הייתה שבורה כשהיא גילתה שזה לא הולך לקרות, וזה מה שגרם לה להתאבד. 

אחרים אומרים שהיא נרצחה כי היא ידעה יותר מדי. זו הייתה תקופה של מתח אדיר בין ארצות הברית לבין קובה של פידל קסטרו וברית המועצות. יש המאמינים שאחד האחים קנדי דיבר עם מונרו על ניסויים בנשק גרעיני שארצות הברית עסקה בהם. ב־1962 קסטרו ציפה לפלישה מצד ארצות הברית וביקש עזרה ממוסקבה. בתגובה הורה ניקיטה חרושצ'וב על הצבת טילים גרעיניים בקובה. מותה של מונרו אירע חודשיים בסך הכל לפני משבר הטילים בקובה - אירוע שבו העולם מצא עצמו קרוב מתמיד למלחמה גרעינית.

ב־1975 פרסם העיתונאי אנטוני סקדוטו ספר בשם “מי הרג את מרילין מונרו", שבו טען שהכוכבת כתבה יומן שהכיל מידע מפליל שהיא שמעה מהאחים קנדי. היו שטענו שהאחים קנדי מעולם לא אמרו לה דבר על נושאים פוליטיים רגישים, אבל שהיא רשמה ביומן דברים שהיא שמעה אותם מדברים עליהם בטלפון, כדי ללמוד על עולמם, להתקרב אליהם ולהרשים אותם. על פי אותה תיאוריה, ברגע שבובי קנדי גילה על קיומו של היומן, הוא דאג לחסל אותה. 

מרילין מונרו (צילום: Baron.GettyImages)מרילין מונרו (צילום: Baron.GettyImages)

הרומן עם המאפיה 

ישנן לא מעט תיאוריות הקושרות את המאפיה למותה של מונרו. על פי אחת מהן, המאפיה רצחה את מרילין מונרו במטרה לאיים על בובי קנדי. מאחורי הרצח עמדו ג'ימי הופה וסם ג'יאנקנה, שהיו באותו זמן תחת חקירה במסגרת מלחמתו של בובי קנדי בפשע המאורגן. הופה היה נשיא איגוד נהגי המשאיות המושחת, שקיים קשרים עם המאפיה, ואויבם המושבע של האחים קנדי. ג'יאנקנה היה אחד הבוסים המפורסמים של המאפיה בשיקגו ושמו נקשר גם ברצח הנשיא קנדי.

אומרים שלבובי קנדי היו שתי תשוקות בחייו: תשוקה מינית למרילין מונרו והתשוקה לחסל את ג'ימי הופה. בתקופת כהונתו כתובע הכללי של ארצות הברית, בזמן שאחיו שימש כנשיא, הקים בובי בתוך מחלקת המשפטים יחידה מיוחדת שמטרתה לתפוס את הופה. אומרים שג'ון פ' קנדי קיים קשרים עם הקוזה נוסטרה במשך שנים ארוכות, והם אף עזרו לו להיבחר לנשיאות. אך יחסיו עם המאפיה התקלקלו ברגע שאחיו הקטן החליט לצאת נגדה, ומאותו רגע המאפיה ראתה באחים קנדי בוגדים. 

הטענה היא שב־1962 התאחדו הופה וג'יאנקנה כדי לפתור את הבעיה שלהם. השניים הניחו שלהרוג את רוברט קנדי עצמו יהיה ברור מדי, אז הם החליטו להרוג את מרילין מונרו במקום. ואיך הם עשו זאת? הם שלחו אליה בריונים שהחדירו חוקן עם חומרים קטלניים לגופה. הטכניקה הזו אפשרה להם להרעיל אותה מבלי שיתגלו שרידים של כדורים בקיבתה. בנתיחה שלאחר המוות נמצאו כמויות ענקיות של סמי שינה בדמה של מונרו, אך הם לא נמצאו בקיבתה - מה שהוביל לתיאוריית החוקן. ישנה גם טענה כי נמצאו חבורות על גופה המעידות שהתרחש מאבק אלים לפני מותה. 

התיאוריה כי ג'ימי הופה וסם ג'יאנקנה רצחו את מרילין מונרו התפרסמה שנים אחרי שהשניים מתו, כך שקצת קשה לעמוד על טיבה. הופה נעלם ב־1975, וככל הנראה נרצח על ידי המאפיה, וג'יאנקנה נרצח באותה שנה, זמן קצר לפני שהיה אמור להעיד בפני הסנאט על קשריו עם משפחת קנדי. 

היו גם תיאוריות שלפיהן המאפיה חיסלה את מונרו בלי שום קשר למשפחת קנדי. היו שמועות שהיא ניהלה רומן עם “ג'וני היפה", הוא המאפיונר ג'וני רוזלי, אחד מאנשיו של סם ג'יאנקנה. על פי הסיפור, המאפיה השיגה למונרו את החוזה הראשון שלה בהוליווד בתמורה לזה שהיא תפתה אנשים חשובים שאותם הם רצו לסחוט. 

להרבה אנשים היה הרבה מה להפסיד אם מונרו הייתה מחליטה לפתוח את הפה. על פי התיאוריה הזו, שנכתבה בספרו של דרווין פורטר, "Marilyn At Rainbow's End", חמישה אנשי מאפיה חיסלו אותה בהוראתו של ג'יאנקנה. הם הצמידו סמרטוט עם כלורופורם לפיה ואז הפשיטו אותה ונתנו לה חוקן של ברביטורטים.

חייזרים או חזירים 

אי אפשר לדבר על תיאוריות קונספירציה בלי לדבר על חייזרים. ביולי 1947 נמצאו שרידים של בלוני ענק ליד העיירה רוזוול שבניו מקסיקו. הטענה הייתה שעב"ם התרסק שם. ב־2017 יצא סרט תיעודי בשם "Unacknowledged", העוסק בשאלה האם קיימים חייזרים. על הדרך עולה בו גם תיאוריית קונספירציה בקשר למותה של מונרו, שעל פיה הכוכבת נרצחה בידי ה־CIA כי היא ידעה יותר מדי על תקרית רוזוול. לפי הסרט, ג'ון פ' קנדי סיפר למונרו את האמת על העב"מים, ומונרו תכננה לקיים מסיבת עיתונאים שבה היא תחשוף את הכל. זו כמובן סיבה מצוינת לחסל אותה.

ולא רק חובבי קונספירציות חייזרים האשימו את ה־CIA במותה - גם חובבי קונספירציות חזירים! היו שטענו שה־CIA חיסל אותה כדי לנקום בנשיא קנדי על כישלון הפלישה למפרץ החזירים, המבצע שיזמה ארצות הברית במטרה למוטט את משטר קסטרו בקובה. ואולי ה־CIA חיסל אותה כי האחים קנדי חלקו איתה יותר מדי סודות והיא נחשבה לסיכון לביטחון הלאומי. הייתה גם תיאוריה שקשרה במותה את ראש המאפיה בשיקגו, סם ג'יאנקנה. על פי הספר "Double Cross" מ־1992 - שצ'אק ג'יאנקנה, אחיו של סם היה שותף בכתיבתו - ה־CIA הוציא חוזה על חייה של מונרו, וראש המאפיה בשיקגו למעשה הרג אותה בשביל ה־CIA. גם הביוגרפיה המפורסמת של מונרו מ־1973 שכתב נורמן מיילר העלתה ספקולציות שה־FBI או ה־CIA חיסלו את הכוכבת, כדי להפעיל לחץ על האחים קנדי. אך מיילר לקח את דבריו בחזרה כשהתראיין לתוכנית “60 דקות" בהמשך אותה שנה. 

אלה רק חלק מתיאוריות הקונספירציה בדבר מותה של מונרו. ישנן עוד תיאוריות הקושרות למותה את מנהלת משק הבית שלה, יוניס מאריי, שנכחה בבית בליל מותה, ואת אשת יחסי הציבור שלה, פטרישיה ניוקומב. היו שאמרו שגם ניוקומב שכבה עם בובי קנדי, או שמונרו חשבה שניוקומב שוכבת איתו, מה שהיה יכול להיות עילה לרצח. העובדה שגם מאריי וגם ניוקומב יצאו מארצות הברית לזמן ממושך מיד אחרי מותה של מונרו, עוררה חשד. או שהן עצמן היו שותפות לפשע, או שמישהו דאג שהן ייצאו מהמדינה כדי שלא ידברו. זה מה שחברה הטוב של מונרו, הסופר טרומן קפוטה, חשב. 

“האחים קנדי לא הרגו אותה, בניגוד למה שאנשים מסוימים חושבים", צוטט קפוטה ב"וניטי פייר". “היא התאבדה. אבל הם כן שילמו לאחת מחברותיה הקרובות ביותר כדי שלא תגלה את הקשר ביניהם. החברה ידעה היכן כל השלדים קבורים, ואחרי מותה של מרילין, הם שלחו אותה לטיול מסביב לעולם".  ישנה גם תיאוריה שמונרו מתה כתוצאה מכך שערבבה בין תרופה שרשם לה הפסיכיאטר שלה, ד"ר גרינסון, ותרופה שרשם לה הרופא הפרטי שלה, ד"ר היימן אנגלברג, שאמורים היו להיות מתואמים ביניהם. כדי להסתיר את הפאשלה, השניים ביימו התאבדות, בעזרתה של יוניס מאריי. תיאוריה עוד יותר קיצונית טוענת שד"ר גרינסון רצח אותה במו ידיו באמצעות זריקה קטלנית שהזריק לה ללב. 

אף שחלפו 60 שנה, אנשים לא מפסיקים להעלות ספקולציות בדבר מותה. אך מעניינת יותר היא התיאוריה שלפיה מונרו בכלל לא מתה ב־1962. בדיוק כמו התיאוריות שאלביס חי, או שהיטלר ברח אחרי המלחמה לארגנטינה, היו שטענו שמונרו כלל לא מתה בזמן שיצאה הודעה על מותה. אולי היא לא הייתה חיה עד עצם היום הזה - ספק אם אישה שצרכה כל כך הרבה סמים ואלכוהול הייתה מגיעה לגיל 96 - אבל אולי הייתה חיה עוד עשרות שנים אחרי 1962.

טענה אחת הייתה שהפסיכיאטר שלה, ד"ר ראלף גרינסון, אשפז אותה בבית חולים פסיכיאטרי בקנדה כי היא חוותה התמוטטות עצבים בעקבות איומים שקיבלה על חייה. ישנו אפילו ספר בשם “מרילין מונרו - חיה ב־1984?" מאת ג'ון אלכסנדר בייקר, שטען כי איש לא זיהה אותה במשך כל שנות אשפוזה, ואחרי 20 שנה היא שוחררה מבית החולים. ב־1984 אסף בייקר טרמפיסטית הומלסית מפוחדת הסובלת מסכיזופרניה פרנואידית בנובה סקוטיה בקנדה. היא סיפרה לו מיהי. לטענתו, הוא היה מניח שהאישה התמהונית מקשקשת אילו הוא לא היה מזהה את קולה, ואילו פניה לא היו נראים כמו פניה של מרילין מונרו.