מאז הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל סאנדנס בינואר האחרון, הפך "אש האהבה" לסרט התיעודי הכי לוהט, מדובר ומוערך של השנה. לאחר הקרנות סינמטקיות בפסטיבל דוקאביב ובפסטיבל ירושלים, הוא יעלה כאן בהפצה מסחרית בסוף השבוע הקרוב, וכך גם הקהל הרחב יוכל ליהנות מהפלא הזה.
את הסרט ביימה שרה דוסה, והוא מציג את סיפורם של מוריס וקטיה קראפט, חוקרי הרי געש שחלקו את חייהם האישיים והמקצועיים, ונותרו יחד באש ובמים - במובן הכי מילולי של המילה. הם נפגשו באמצע שנות ה־60 ובמשך 25 שנה לא נרתעו מאף סכנה, וחקרו כל הר געש פעיל אפשרי - מיפן ועד איסלנד.
אם לא די בכך, השניים גם נראים כאילו יצאו מ"עמוק במים" של ווס אנדרסון, מה שהופך אותם לדמויות קולנועיות מושלמות, עתירות סטייל שכבר אי אפשר למצוא היום. בעבר, קטע ארכיון בהשתתפותם הגיח בסרט של ורנר הרצוג, ועכשיו מגיעה הפנינה של דוסה, שמקדישה להם את מלוא הבמה.
"אפילו שכבר חפרתי בסיפור של מוריס וקטיה כל כך הרבה, בכל פעם שאני חושבת עליו אני נדהמת מחדש", אומרת דוסה בראיון לרגל הפצת הסרט. "זה נשמע כמו סיפור אגדה: הם היו שתי נשמות תאומות, עם עניין משותף וספציפי מאוד, שבמקרה נולדו כמעט באותן שנים, ובמרחק של כמה עשרות קילומטרים זה מזה באלזס שבצרפת. הם נפגשו במקרה, ולא נפרדו. האם יש דבר כזה 'נשמה תאומה'? האם יש דבר כזה 'האהבה של חייך'? האם יש זוגות שנועדו להיות יחד? לפחות לפי המקרה שלהם, התשובה היא כן".
קטיה ומוריס הותירו אחריהם מחקר פורץ דרך וגם כ־50 שעות של קטעי ארכיון, שהיו בסיס לסרט של דוסה. "כל מה שהם צילמו היה חשוב להם, והתפקיד שלי היה להבין למה זה היה חשוב להם", היא אומרת. "כשהם צילמו התפרצות של הר געש, היה קל יותר להבין, אבל כשהם צילמו את קטיה מביטה בשמש, זה היה מורכב יותר. כל אחד מקטעי הארכיון מגלם בתוכו משהו שהם למדו על החיים. כולם נושאים עמם משקל קיומי כלשהו".
דוסה, ילידת קליפורניה, למדה באוניברסיטת ווסליאן, שממנה יצא לאחרונה גם לין מנואל מירנדה, ובמפתיע לא למדה קולנוע אלא אנתרופולוגיה. "אמא שלי מרצה לאנתרופולוגיה וזה משהו שמלווה אותי כל חיי, וגם עכשיו", היא אומרת. "מה שמעניין אותי בסרטים שלי זה להבין איך אנשים מוצאים משמעות בטבע, ולימודי האנתרופולוגיה עוזרים לי להבין את זה".
מכל זה עלול להשתמע כאילו מדובר בסרט אקדמי ויבש, אך "אש האהבה", כיאה לשמו, לוהט ומלא רומנטיקה, והוא מיצירות הדוקו הכי אומנותיות, קולנועיות ויצירתיות של השנה. בין השאר, דוסה מתהדרת כאן בקטעי אנימציה מקסימים, בקריינות של האומנית הרב־תחומית מירנדה ג'וליי ובפסקול של ניקולה גודן, חצי מהצמד אייר. "רצינו מוזיקה שתעצים עוד יותר את האפקט הרגשי, לא רק של הרי הגעש אלא גם של סיפור האהבה", אומרת הבמאית על יצירת הפסקול. "רצינו מלחין צרפתי שתהיה לו איזושהי זיקה לסיפור או לתקופה שבה הוא התרחש, וכך עלה הרעיון של אייר, שממילא הקשבנו למוזיקה שלהם כשהתחלנו את העבודה על הסרט".
התרעות פיקוד העורף