השחקנית אניה בוקשטיין חוזרת למסך הגדול בסרט "כל מה שאני יכולה", בו היא משחקת תובעת תל אביבית צעירה ועצמאית ש עולמה המסודר והמהודק מתערער בעקבות עבודתה על תיק חדש העוסק בעבירות מין ומהמפגש עם המתלוננת (שרון סטרימבן) וזוגתה הסוערת (מגי אזרזר).
ספרי לנו מעט על הסרט
"זה סרט שכתבה ויצרה שירי, שאנחנו מכירות, שעברנו על סרט גמר שהבשיל להיות סרט ארוך, שהיום יוצא לעולם וזה תמיד מרגש ולא מובן מאילו, ואנשים לא מבינים עד כמה זה קשה לעשות סרט בישראל. הסרט הזה הוא מדם ליבי. הדמות היא דמות מורכבת ומעניינת, מסע של התבגרות של אשא".
ספרי על הדמות שאת משחקת
"אני משחקת את רעות, היא פרקליטה, שאפתנית אמביציוזית מאוד וורקוהוליקית בטירוף, שמקבלת לידיים תיק פגיעה מינית שממש לא בא לה להתעסק איתו, אבל היא נאלצת. ודרך התיק הזה וההיכרות שלה עם הקורבן נפתח לה הלב. במקביל אנחנו גם לומדים את הקשר שלה עם אמא שלה, את חיי האהבה שלה. זה סרט שבסופו של דבר מנתק את האשה מכל הכבלים שאנחנו מכירים, סרט של שחרור".
את משחקת דמות שהרכיב הרוסי בזהות שלה הוא מאוד גדול, איך היה לך לעשות את זה, זה מתכתב עם חייך?
"די טבעי, שם לא צריך הרבה עבודה. אמנם זה לא הסיפור שלי, ההיסטוריה המשפחתית היא לא ההיסטוריה שלי, אבל אלו השורשים, זאת ההיסטוריה זה מה שאני מכירה, זה מה שאני יודעת, זו השפה שלי, זה טבעי לי להיכנס לנעליים האלו".
זה העלה לך מורכבויות כילדה?
"וואו, אנחנו כבר 30 ומשהו שנה פה, ואני דיברתי על זה כל כך הרבה. זה כבר איבד את ה... ברור שהיו, אבל אנחנו פה ואנחנו דור חזק ודווקא אני חושבת שבשנה האחרונה להיות רוסי נהיה וואו, ונהיה מגניב, ואנחנו עושים דברים גדולים, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה במדינת ישראל. אני מאוד גאה".
אם לשפוט לפי הטריילר, יש שם סצנת מין מאוד נועזת
"אל תשפוט לפי הטריילר. מה שראית זה מה שיש, נועזת היא לא. אבל יש סצנת אפטר, שהיא מאוד יפה בעיניי".
איך זה לצלם סצנה כזאת, זה מורכב, זה מביך?
"לא, זה משהו שהוא חלק מהעבודה, לומדים לעשות את זה. אם יש לך פרטנר שכיף לך איתו, אז זה זורם. ויש לזה גם חוקים, אבל בסרט הזה אין שום דבר נועז, אני מצטערת לקלקל את החגיגה".
תוך כדי שאנחנו מדברים על זה אנחנו נראה את הסצנה וניתן לצופים לשפוט
"כאילו לא, תבואו לראות. תבואו לראות. אבל כבר עשיתי דברים נועזים בחיי".
את משחקת דמות אל הורית. את שיתפת באינסטגרם על ההפלות שעברת. איך מתיישב המתח הזה, בין הדמות שלא רוצה ילדים, כשאת בעצמך נלחמת על להביא ילדים?
"זה מעניין, אני חושבת שיש מקום לדבר על אל-הורות. ויש הרבה אנשים שזו האמת שלהם, וזה לוחץ להם על כל מיני נקודות. האמת שחשוב מאוד שנשים ידברו על זה, ושננרמל את זה, כי כל אחד עושה את הבחירה שלו בנושא הזה. אני עשיתי את הבחירה שלי, אבל אני מאוד מכבדת אנשים שבוחרים שלא, וזה נושא סופר מעניין".
איך היה לגעת בנושא הנורא מדובר של ה-MeToo#
"אם כבר לדבר על הנושא של ה-MeToo#, אז לדבר עליו ככה. דרך יצירה, דרך אומנות. אנחנו קוראים כל כך הרבה סיפורים, אבל כשאתה מביא את זה דרך היצירה, כשאתה מביא שחקנית כמו שרון (סטריבמן) שעושה פה תפקיד מדהים, אתה מצליח להביא אימפקט הרבה יותר חזק מכל כותרת. יש לנו אפשרות להביא הצצה מאוד אמיתי, מעבר לכל כותרת. בגלל ששירי בעצמה הייתה פרקליטה לתת הצצה מאוד ריאליסטית לאיך נראה טיפול בתיק מין בישראל, אין נראה משפט, איך מדבר סנגור, עד כמה המערכת היא אפורה ולא צודקת הרבה פעמים. בעיניי זו זכות להתעסק בנושא הזה".