הסרט, שכתב וביים הרב מרדכי ורדי ויצא מחר לאקרנים, מגולל את סיפורו של זוג חסידי ברסלב, פייגי ונפתלי, שחי עם הוריו של נפתלי בצפת. בסמוך לראש השנה טס נפתלי לאוקראינה כדי להתפלל שאשתו תיכנס להריון. בהיעדרו, אב המשפחה מזמין לביתם את רבי אליהו, בגילומו של פרנק, שמציע לפייגי ישועה באמצעות קול שופר, וכשזה לא עוזר, והיא לא נכנסת להריון – הוא אונס אותה על מנת שתיכנס להריון. כשהבעל חוזר מאוקראינה, מערכת היחסים בינו לבין אשתו מידרדרת, והמשפחה נכנסת לסחרור.
על פני השטח צפות שאלות על אמונה ועל השגחה אלוהית, וקושי להבחין בין טוב לרע, בין טהור לטמא. “כששחקן בא לעשות תפקיד של נוכל, הוא לא מסתכל עליו כעל נוכל", אומר פרנק. “הסתכלתי עליו כעל אדם שבאמת מאמין שהוא יכול להפרות עקרות בתקיעת שופר. אם זה לא מצליח, מבחינתו הוא מקריב את גופו כדי שהאישה תלד ילד. כמובן שבעין חיצונית אתה רואה אנס ונוכל. אבל כשאתה בא לעשות תפקיד, אתה מתמסר לאמונה הפנימית של הדמות שהיא באמת יכולה לעזור. אם לא היו זוועות, לא הייתה אמנות".
דובדבנים ובונוסים
בזמן הראיון נמצא פרנק בעיצומן של חזרות לתפקיד באחד המחזות הנחשקים בעיניו, “אותלו" מאת שייקספיר, שיוצג בקרוב בתיאטרון “מלנקי". “זה תפקיד מאתגר ומלא אחריות על הראש", הוא אומר. “בכלל, היה לי מזל בקריירה לגלם תפקידים שייקספיריים, תפקידים בקלאסיקה מודרנית ובקלאסיקה יוונית. אלו התפקידים שהכי אתגרו אותי כשחקן תיאטרון. היה לי מזל וזכיתי במהלך שנות המשחק שלי בתפקידים מיוחדים ומרתקים. ‘אותלו’ הוא סוג של אתגר והגשמת חלום מבלי שהתכוונתי לכך. יש תפקידים לא ראשיים שאני עושה בשמחה וכמובן התפקידים הראשיים אלו דובדבנים, בונוסים, שכל שחקן שמח על הזכות לגלם אותם".
מעבר לרגשנויות
שני בניו של פרנק - גל (מנישואיו השניים לשחקנית מרב גרובר) ונעם (ממערכת היחסים שלו עם האמנית ענבר היימן) – בחרו גם הם בקריירת משחק. “נעם משחק מגיל שנתיים, עוד לפני שידע שאני שחקן, אז הוא נולד לזה ומגיל 9 הוא משחק בתיאטרון ובטלוויזיה, כך שהכישרון שלו לא קשור אליי", אומר פרנק. “הבכור, גל, רק בזמן השירות הלאומי שלו התחיל להתעניין בנושא, עשה אודישנים ומשחק בסדרה ‘פלמ"ח’. הוא החליט שהוא רוצה ללמוד משחק, וזה מה שהוא עשה. חוץ מהזרע אין לי שום קשר להיותם שחקנים".
בימים אלה, לצד הסרט החדש והחזרות ל"אותלו", משחק פרנק בתיאטרון העברי בהצגות “אופנובנק" ו"גברתי ראש הממשלה", בתיאטרון גשר בהצגה “רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" ומשמש שחקן מחליף בתיאטרון באר שבע בהצגה “ארוחה עם אידיוט". על “אופנובנק", שבה הוא שר, הוא אומר: “נהניתי לשיר ואפילו שרתי בלי מיקרופון. לא היה לי אף פעם חלום לשיר. יצא לי לשחק לפני 14 שנה במחזמר ‘אוליבר טוויסט’, אבל מאז לא שרתי. היה מאוד כיף לעמוד על הבמה ולשיר, אבל אני עדיין מעדיף לשחק את ‘אותלו’ מאשר לשיר".
התרעות פיקוד העורף