לאורך העבודה על “סרט בנות", הבמאית הפינית אלי האפסלו תלתה פתק על קירות חדר העריכה שלה. בפתק היו כתובות שלוש מילים - “אהבה, לב, חום". “כל כך הרבה במאיות מפחדות להיות סנטימנטליות", היא אומרת על כך. “בימינו, כדי להיתפס כמגניבה, את צריכה להיות צינית, סרקסטית ואירונית. הפתק הזה היה שם כדי להזכיר לי שמותר לסרט להיות אנושי וטוב לב".
ואכן, כל שמות התואר האלה מיטיבים להגדיר את “סרט בנות", סרט שנותן אהבה - ומקבל אותה בחזרה. הוא ערך את בכורתו העולמית במסגרת התחרות הבינלאומית של פסטיבל סאנדנס בינואר האחרון, וזכה שם בפרס בחירת הקהל. נוסף לכך, הלהיט הזה נהנה מביקורות מצוינות ברחבי העולם, ולאחרונה גם נכנס לרשימה המקוצרת של האוסקר האירופי. כעת, גם הקהל הישראלי יוכל ליהנות ממנו: הוא יוצג במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה, שייפתח בשבוע הבא, ובהמשך יעלה להקרנות מסחריות קבועות.
הסרט עוקב אחר שלוש נערות בהלסינקי של ימינו, שמגלות את עצמן ומגדירות את זהותן. שתיים מהן לסביות ואחת סטרייטית. עמיתי המבריק עופר ליברגל ציין משהו מעניין: בדרך כלל, בסרטי נעורים, הדמויות הקוויריות הן אלה שמגבשות את זהותן המינית. פה, הנערות הלסביות די סגורות על עצמן, והסטרייטית היא מי שעוברת תהליך מורכב יותר, וכיאה לגיל הנעורים - מעט מגושם ומביך.
את הסרט ביימה האפסלו על פי תסריט של אילונה האטי ודניאלה האקולינן. “התסריטאיות היו גאות בכך שיש בסרט הרבה מגעים מיניים, אבל רובם בלי חדירה. רוב המגעים הם מין אוראלי", אומרת הבמאית בראיון מיוחד לרגל הקרנת “סרט בנות" בישראל. “חלק מזה נובע מכך שיש בסרט דמויות לסביות, וחלק אחר מהתהליך ההדרגתי שעובר על הדמות הסטרייטית. היא לא הולכת עד הסוף על ההתחלה. זה מתחיל עם אינטראקציה מביכה בשירותים ונבנה לאט־לאט לקראת מגעים בשלים ושלמים יותר. לא ישבנו וניהלנו שיחה על זה שאנחנו רוצות שרוב הסרט יהיה מין אוראלי. כמו כל דבר אחר בסרט, זה היה אורגני, ובא מהסיפור ובניית הדמויות".
הבכורה של הסרט הייתה אמורה להתקיים מול קהל בשר ודם בסאנדנס שביוטה, אבל כמה שבועות לפני הפסטיבל חלה התפרצות חדשה של קורונה, וברגע האחרון הוחלט להעביר אותו לפורמט וירטואלי. “נשארתי בפינלנד, אבל הייתי צריכה להתגמש", מסבירה הבמאית, שזה סרטה הארוך השלישי שזוכה להכרה בינלאומית רחבה. “יש לי ילד קטן, וכל הראיונות והשיחות עם הקהל במסגרת הווירטואלית התקיימו בשעון יוטה - כלומר, באמצע הלילה שעון פינלנד. רציתי לעשות את זה בריכוז מלא, אז יצאתי מהבית ושכרתי מלון לצורך הפסטיבל. זו הייתה חוויה מוזרה. המלון היה כמעט ריק בגלל הקורונה, המסעדות נסגרו מוקדם, והיה חשוך מאוד - כי זה היה אמצע ינואר, וככה זה בפינלנד בתקופה הזו".
באופן לא מפתיע לסרט פיני, יש בו אזכורים ל"מומינים", אך המרכזי שבהם אולי יפתיע את הקהל שאינו מפינלנד. מתברר שיש במדינה הזו מושג בשם “ספל מומינים" - ספל ביתי שמשתמשים בו לאחסון תרומות זרע. “בזמנו, לסביות לא היו יכולות ליהנות מטיפולי פוריות בקליניקות, אז הן עשו את זה בבית והשתמשו בספלים ביתיים, ובדרך כלל בספלי מומינים", מסבירה הבמאית. “למה דווקא ספלי מומינים? אני לא בטוחה, אבל אולי כי הם כל כך תמימים, חמים וילדותיים, אז זה מתאים לסיטואציה ומעורר תחושה של נוחות".
״סרט בנות״ יוקרן בפסטיבל הקולנוע הגאה שייפתח בחמישי, 27.10, ויתקיים במשך קצת יותר משבוע ברחבי הארץ ולאחר מכן יעלה להקרנות מסחריות קבועות.
התרעות פיקוד העורף