מעבר לדלת: ההיסטוריה המפוארת של כוכב הסרט "השכן שלי אדולף"

דיוויד היימן מתהדר ברזומה מסחרר: הוא הופיע בכל כך הרבה סרטים וסדרות, עד שקל להתבלבל ולייחס לו תפקידים שלא עשה. כך, למשל, גם אני נופל בפח ומאמין לערך הוויקיפדיה שלו, שמציין שחור על גבי לבן כי השתתף ב"לב אמיץ".

אף שאני לא זוכר אותו משם, אני שואל אותו שאלה על הופעתו בו במהלך השיחה בינינו, ועוד מוסיף לכך הקדמה ארוכה על חברי הטוב מהחטיבה שצפה בלהיט 50 פעם כשיצא לקולנוע. “אני מתנצל, אבנר ידידי היקר, אבל מעולם לא הופעתי ב'לב אמיץ'", אומר לי השחקן הסקוטי הוותיק בתגובה.

למרבה המזל, היימן הוא אדם מקסים, שקורא לי בשמי הפרטי ומוסיף “ידידי היקר", אף שמעולם לא נפגשנו קודם לכן, ולא לוקח ללב את הטעות לגבי קורות חייו. אין לו אגו, ולא אכפת לו אם שואלים אותו על סרט שלא הופיע בו במקום על הסרטים שכן כיכב בהם, ולא חסרים כאלה.

עכשיו הוא מככב ב"השכן שלי אדולף", סרט ישראלי בהפקה בינלאומית של לאון פרודובסקי. אנחנו משוחחים לקראת עלייתו לאקרנים בסוף השבוע, ובניגוד לנהוג בימינו, השחקן הסקוטי הוותיק מבקש שנעשה זאת בטלפון ולא בזום. “אני לא אוהב לדבר בזום", הוא מסביר. “מבחינתי, הרבה יותר אינטימי לדבר בטלפון".

היימן נולד בגלזגו ב־1948 והתחיל את קריירת המשחק בראשית שנות ה־70. הוא כיכב במשך 12 עונות בדרמת המשטרה המהוללת "Trial & Retribution",  גילם את האמרגן האגדי מלקולם מקלארן בסרט “סיד וננסי", והופיע בין השאר גם בסרטים "התן", “החייט מפנמה" ו"הנער בפיג'מת הפסים", שעלילתו מתרחשת במחנה השמדה.

עלילת “השכן שלי אדולף" מתרחשת אחרי מלחמת העולם השנייה, וליתר דיוק ב־1960, רגע אחרי שהמוסד לכד את אדולף אייכמן בארגנטינה. היימן מגלם שורד שואה שחי בדרום אמריקה, וכמשתמע משם הסרט, חושד כי שכנו החדש אינו אלא הצורר הנאצי אדולף היטלר.

הקרנת הבכורה של “השכן שלי אדולף" התקיימה בפסטיבל לוקרנו בקיץ האחרון. קבוצה של קולנוענים ישראלים פנתה לפסטיבל וקראה לו לבטל את ההקרנה, משום שבסרט תמכה קרן רבינוביץ', שהתנאים שלה לא מאפשרים מימון למי ש"פוגעים בסמלי המדינה" וכיוצא בכך.

“לא הייתי מודע למחלוקת הזו, אתה מחדש לי", אומר על כך היימן. “מבחינתי, הסרט מציג סיפור נהדר שהיה צריך לספר אותו, ואומנים צריכים לשמור על דיאלוג פתוח. בכל מקרה, ראיתי ב'השכן שלי אדולף' סרט בינלאומי, לא סרט ישראלי".

ואכן, "השכן שלי אדולף" הוא הפקה בינלאומית. המפיקים הישראלים חיים מקלברג ואסתי יעקב־מקלברג הרימו כאן מגדל בבל. מאחורי המצלמה עמד פרודובסקי, במאי ישראלי שנולד בברית המועצות, והצילומים התרחשו בקולומביה.

המפיקים השותפים הם פולנים וכך גם הרבה מאנשי הצוות, בראשם הצלם ראדק לדזוק. בצד היימן הסקוטי מככב השחקן הגרמני הוותיק אודו קיר, המגלם את השכן החדש והמפוקפק. רוב הזמן הדמויות מדברות באנגלית, אבל יש גם דיאלוגים בשפות אחרות, למשל ידייש.

“תמיד אהבתי יידיש. ראיתי הצגה של התיאטרון היידי בישראל והיא הייתה כל כך צבעונית ומלאת היסטוריה ותשוקה. יידיש היא כמו שיר", הוא אומר. “הייתה לי מורה פרטית ליידיש לצורך הצילומים. היא הפגישה אותי בזום עם כמה שורדות שואה מגלזגו, שרצו לדבר איתי על הסרט הזה ועל הסרטים הקודמים. היו להן הסתייגויות לגבי ‘הנער בפיג'מת הפסים'.

"הן חשבו שהוא מתמקד בצד הגרמני ולא בצד היהודי, ושיש בו יותר מדי סימפטיה לנאצים. אני לא מסכים, אני חושב שזה סרט נהדר, שהמסר ההומני שלו עבר לכל ילד בסקוטלנד. בכל מקרה, היה מעורר השראה להיפגש עם שורדות שואה. הן לא נתנו לשנאה להרוס את החיים שלהן. היה להן ניצוץ בעיניים והרבה חוש הומור, וגם בגיל 90, הן כל הזמן פלרטטו איתי".