מאחורי הסרט עומדים יוצרי הווידיאו־קליפים דניאל קוואן ודניאל שיינרט, המכונים "הדניאלס". הסרט מגולל את סיפורה של מהגרת סינית, מנהלת מכבסה, שחושבת שהצרות שלה מסתכמות בעובדה שהיא מסתבכת עם מס הכנסה, בעלה מבקש להתגרש ממנה, היא צריכה לטפל באביה המזדקן ובתה לסבית. אך מסתבר שיש לה צרות גדולות בהרבה: היא נסחפת להרפתקה מטורללת ונאלצת לעבור בין יקומים מקבילים ולהתעמת עם החיים החלופיים שהיו יכולים להיות לה, וכל זה על מנת להציל את העולם.
הסרט הוא מתקפה רב־חזיתית על החושים, ומהמרי האוסקר השנה שמים את מרב הז'יטונים שלהם על היצירה הזו המשלבת בין הקליפי לפילוסופי, עם הומור, איכויות של סרט גיבורי על מהיקום של מארוול, איזושהי אמירה על משפחה ויחסי אמהות־בנות, ומספיק ביקורת חברתית ופוליטיקת זהויות, מהגרים ולהט"בים כדי לבסס את מעמדו בתור הסרט הנכון לשעה. אבל זה בדיוק העקב אכילס שלו; "הכל בכל מקום בבת אחת" הוא סרט מאוד עכשווי, שצעירים אוהבים, ומבוגרים - לא כל כך.
אם חברי האקדמיה ינקטו גישה שמרנית ממש, אז יש סיכוי מסוים (אם כי לא גבוה) ש"הפייבלמנים" של סטיבן ספילברג, שקיבל שבע מועמדויות, יזכה בסרט הטוב ביותר. אחרי הכל זה סרט על אהבת הקולנוע, שזה בדיוק מה שהאקדמיה אוהבת. מצד שני, רוב הסיכויים הם שיסתפקו בלתת לספילברג את פרס הבמאי על סרטו האישי (וגם זה ממש לא בטוח), ואת פרס הסרט הם יעדיפו לתת לאחד משני הסרטים שקיבלו תשע מועמדויות: הסרט האירי "רוחות אינישרין" וסרט המלחמה הגרמני "במערב אין כל חדש".
"רוחות אינישרין" הטרגי־קומי והמקאברי זכה בסרט הטוב ביותר בגלובוס הזהב (הוא זכה בשלושה פרסים מתוך שמונה מועמדויות בגלובוס הזהב), שזה משהו שישחק לטובתו. מצד שני, האפוס האנטי־מלחמתי "במערב אין כל חדש" עשוי להפתיע בשל הרלוונטיות שלו בימי המלחמה באוקראינה. הסרט מבוסס על רומן באותו השם מאת אריך מריה רמרק שיצא לאור בשנת 1929, ושעליו כבר התבסס סרט אמריקאי מ־1930 וסרט טלוויזיה בריטי מ־1979.
לסיום, כולם אומרים שאין שום סיכוי בעולם ש"אהבה בשחקים: מאווריק" עם טום קרוז יזכה בסרט הטוב ביותר, אבל כל כך הרבה אנשים מתבאסים מזה וטוענים שהוא היה צריך לזכות, שאולי הוא עוד יפתיע.
הבמאי הטוב ביותר
גם בקטגוריה הזו מהמרים על "הכל בכל מקום בבת אחת" ומאמינים כי הדניאלס – דניאל קוואן ודניאל שיינרט – יזכו בה, בין היתר בגלל ההצלחה של סרטם בטקסי הפרסים הרבים שלפני האוסקר. הם לא בחירה קונבנציונלית: הם צעירים (בני 35), הם צמד, הם התפרסמו כבמאי קליפים, והפיצ'ר היחיד שהם ביימו ביחד לפני כן – "איש האולר" מ־2016 עם דניאל רדקליף בתפקיד זומבי – היה סנסציית אינדי, אך לא סרט אוסקרים. ועדיין, ברוח ההתלהבות הכללית מ"הכל בכל מקום בבת אחת", הרוב אומרים שהדניאלים יזכו בפרס. ואם לא הם, אז גם למרטין מקדונה ולטוד פילד יש סיכוי.
השחקן הטוב ביותר
לפני שפורסמו המועמדים לאוסקר, דווקא הימרו על ברנדן פרייזר לזכייה בשחקן הטוב ביותר. פרייזר, הזכור בתור גיבור סרטי הרפתקאות וקומדיות בסוף הניינטיז, עשה עתה קאמבק כשחקן רציני וריגש בתפקידו ב"הלווייתן" בתור איש הסובל מהשמנת יתר חולנית, מסתגר בביתו ושואף להתחבר מחדש לבתו. אבל היות ש"הלווייתן" של דארן ארונופסקי לא קיבל מועמדות לסרט הטוב ביותר, זה מוריד באופן משמעותי את סיכוייו של פרייזר לזכות. מצד שני הוא זכה על התפקיד בפרסי איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי ובפרס גילדת שחקני המסך, אז נראה.
שחקן המשנה הטוב ביותר
עוד שני פייבוריטים לזכייה הם בארי קיוגאן האירי שכבר זכה בבאפט"א על "רוחות אינישרין", וג'אד הירש היהודי בן ה־87 על "הפייבלמנים".
השחקנית הטובה ביותר
בלאנשט גרפה על תפקידה בתור מנצחת התזמורת לידיה טאר את גלובוס הזהב, את פרסי איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי ואת הבאפט"א. בעבר היא כבר זכתה בשני אוסקרים, אחד לשחקנית הטובה ביותר על "יסמין הכחולה" של וודי אלן ועוד לפני כן לשחקנית המשנה על "הטייס" של מרטין סקורסזה. לא מן הנמנע שהיא תיקח הביתה עוד פסלון.
מצד שני, באוסקר יודעים היטב שהגיע הזמן לתת את הפרס לשחקנית אסייתית. השחקנית היפנית המנוחה מיושי אומקי זכתה בפרס שחקנית המשנה ב־1958 על הסרט "סיונרה" והפכה לשחקנית האסייתית הראשונה שזכתה בפרס הזה. אך במקרה של אומקי, כמו במרבית המקרים שבהם שחקנים אסייתים זכו לתשומת לב בטקס האוסקר, זה היה על תפקיד של סייד קיק לדמות לבנה העומדת במרכז.
אף שחקנית אסייתית מעולם לא זכתה בתפקיד השחקנית הטובה ביותר ואולי הראשונה תהיה יאו, שנולדה במלזיה למשפחה סינית־מלזית. בינתיים הפכה יאו לשחקנית האסייתית הראשונה שזכתה בתפקיד השחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי גילדת שחקני המסך, מה שכמובן מוסיף לסיכוייה.
שחקנית המשנה הטובה ביותר
בתחילת הדרך רבים הימרו על השחקנית האירית קרי קונדון שזכתה על התפקיד בבאפט"א, אבל עכשיו יותר מצביעים דווקא לעברה של אנג'לה באסט, גם היא בת 64, המגלמת את המלכה רמונדה המתאבלת על מות בנה בסרט גיבורי העל של מארוול, שמהווה המשך לסרט "הפנתר השחור".
זו המועמדות השנייה של באסט לאוסקר: הפעם הקודמת הייתה לפני 30 שנה, כשהייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה כטינה טרנר בסרט הביוגרפי על חייה. היא לא זכתה אז, אבל יכול מאוד להיות שהיא תזכה עכשיו, במיוחד אחרי שלקחה את גלובוס הזהב ואת פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי על "וואקנדה לנצח".