עוד הרבה לפני פרוץ הקורונה נרשמה ירידה משמעותית בכמות הקהל הפוקד את בתי הקולנוע, אבל תקופת המגיפה החמירה את המצב דרמטית וגרמה לכך שסרטים שהיו אמורים לצאת לאקרנים - נדחו או הועברו אוטומטית לחברות הסטרימינג. כמו כן, הפקות רבות בוטלו מתוך צורך לחסוך בכספים. גם בימים אלה, לאחר שובו של הקהל לבתי הקולנוע, חלק מהשלכות המגיפה עדיין ניכרות על התעשייה.
“בזמן הקורונה בתי הקולנוע חטפו מכה אנושה שגם ככה הייתה בדרך כי הסטרימינג עוד ב־2015 החל לנגוס לאט־לאט בבתי הקולנוע”, אומר הבמאי ויוצר הקולנוע איתן גפני.
“כיום בתי הקולנוע מחפשים מודלים שיחזירו את הקהל. מנגד, הקולנוענים מנסים לקצץ בהפסדים שלהם אז הם מזניחים את החוויה הקולנועית, כלומר מחירי הכרטיסים עולים, איכות הסאונד לא כל כך טובה, וזה בא על חשבון הקהל. ב־20 השנים האחרונות הסרטים היחידים שמכניסים כסף לבתי הקולנוע הם סרטי גיבורי העל והמדע הבדיוני. יש מגוון בעיות שהקורונה הציפה והאיצה. התעשייה הזו ספגה מכה אחרי מכה, הוא מספר.
"חברות ההפקה והאולפנים מנסים לקצץ בהפסדים ולהתאים את התוכן שלהם לעלויות ההפקה, ולכן חברות הפקה לא ישקיעו כיום כסף בסרטים בינוניים וקטנים, דוגמת קומדיות רומנטיות או דרמות משפט, כי אין להן תמריץ כלכלי לכך. האולפנים ההוליוודיים מנסים לספק כמה שיותר מהר תכנים בכמה שפחות זמן, וזה בא לידי ביטוי בתסריטים גרועים שנכתבים בחיפזון. התעשייה שכמעט נמחקה בארצות הברית אחרי הקורונה היא תעשיית הסרטים העצמאיים, כי כבר לא משתלם לחברת הפקה לעשות סרט אינדי”.
ירידת קרנם של בתי הקולנוע העלתה מאוד בהתאמה את הביקוש לסטרימינג. “הקורונה האיצה את התחרות בין חברות כמו נטפליקס, דיסני פלוס, הולו, אפל ועוד וגרמה לכולם להבין שהם צריכים עכשיו להעלות מהר תכנים", אומר גפני.
"לצרכן זה הועיל כי הוא קיבל הרבה תוכן. אלא שכתוצאה מכך איכות התוכן אצל כל ספקי הסטרימינג ירדה מאוד. הכוח הגדול של נטפליקס כספריית סרטים עצומה כבר פחות קיים. כיום נטפליקס מצויה בהפסדים עצומים כי אנשים מבטלים את המנויים בגלל איכות התוכן. זו בעיה אצל כל חברות הסטרימינג. מי שעוד יוצא נפסד הוא הצרכן שלא מקבל תוכן טוב בשום מקום”.
תקופת הקורונה גם הובילה לעלייה בכוחה של הסושיאל מדיה. “פתאום טיקטוק הפכה להיות יצרנית תוכן מובילה ואנשים צופים בתכנים בטיקטוק, באינסטגרם וביוטיוב במקום לצפות בתוכן טלוויזיוני”, אומר גפני.
יש יתרונות בכל השינויים האלה?
“מה שטוב הוא שיש הרבה יותר עבודה להרבה יותר אנשים, ויש ליותר אנשים סיכוי לבוא לידי ביטוי. הקורונה גרמה להרבה אנשים לפתוח מצלמה ויותר טאלנטים מתגלים”.
פחות אינדי
“המצב לא חזר למה שהיה לפני הקורונה, הקורונה שינתה לחלוטין את פני התעשייה ואנחנו עדיין חווים את שלב ההסתגלות למצב החדש”, טוענת רותם עלימה, מפיקה והבעלים של Rotem Alima Productions הפועלת בתעשייה המקומית והבינלאומית.
“יש כיום המון חוסר ודאות ותהליך למידה של המצב החדש. ראשית, בתקופת הקורונה כולנו נשארנו בבית והתחלנו לצרוך את התכנים שלנו בעיקר משירותי הסטרימינג והרשתות החברתיות. זה שיבש את המודל הכלכלי של הקולנוע שהיה מאוד רווחי לפני כן. אומנם אנשים חזרו כיום לצפות בקולנוע, אבל משמעותית פחות. כתוצאה מכך, הרבה בתי קולנוע נסגרו. בעקבות זה שירותי הסטרימינג פרחו, כמות המנויים עלתה והמניות שלהן הרקיעו שחקים. הבעיה היא שהמודל הכלכלי של שירותי הסטרימינג לא הוכיח את עצמו כרווחי", היא מסבירה.
"אנשים חולקים את המנויים שלהם או עושים מנוי לחודש, צורכים את כל התוכן שמעניין אותם ואז מבטלים, מה שיוצר הפסדים אצל חברות הסטרימינג. בקורונה החברות הללו השקיעו המון כספים ביצירת תוכן, ואילו עכשיו הן חזרו לגישה שמרנית יותר, קיצצו תקציבים, פיטרו עובדים. הן הולכות על תוכן יותר בטוח: סדרות עם כוכבים גדולים, סדרות דוקו מז’אנר ‘פשע אמיתי’, ריאליטי וחידושים לדברים שהצליחו בעבר. פחות אינדי, אמנותי ונועז".
"כמו כן, המון אנשים עוברים משירותי הכבלים לשירותי הסטרימינג, מה שמצמצם את ההפקות שמיועדות לכבלים. אבל הכבלים הם מודל רווחי מאוד לעומת הסטרימינג, שעדיין לא פוצח עד הסוף. מבחינת עלויות ההפקה, הקורונה ללא ספק ייקרה את עלות ההפקה בפועל. חברות הסטרימינג הגדולות קונות את החברות הקטנות כדי להרחיב את ספריות התוכן שלהן, ולפי ההערכות נראה יותר ויותר מיזוגים בין חברות בשנים הקרובות, שזה משהו שלא היה לפני כן בווליום כזה”, מספרת עלימה.
“התעשייה נמצאת כיום במקום מעניין. הקורונה יצרה תהליכים שהגלים שלהם עדיין משפיעים", טוענת התסריטאית והבמאית אדוה רייכמן.
"בזמן הקורונה הסטרימינג שגשג ובתי הקולנוע ספגו מפלה, היום יש תחרות מבחינת חברות הסטרימינג על מי יהיו השלוש המובילות שלא רק ישרדו, אלא גם ישגשגו, ובגלל זה רואים עכשיו איחודים בין חברות שונות. לצדם מגיעים גם פיטורים. כשהמצב החל לחזור לעצמו, אישרו הרבה תוכניות חדשות ועכשיו נוצר מעין תיקון: מאשרים פחות תוכניות חדשות, תוכניות קיימות מבוטלות, יש גלי פיטורים ופחות עבודה. מנסים למצוא את האיזון בתוך המציאות החדשה", מספרת רייכמן.
"מצד אחד יש המון תוכן, מצד שני נותנים פחות אור ירוק לפרויקטים חדשים. בתי הקולנוע מצדם נאלצו למצוא את הדרך להתקדם ולהמשיך הלאה, ואלו ששרדו, מצאו דרכים לשפר את ההיצע שלהם. עכשיו למשל ישנו שיח על תמחור כיסאות לפי מיקום. יש כאלה שמשפרים את התנאים, האיכות הטכנית וההיצע כדי להגדיל מכירות. הקולנוע במגמת שיפור, אבל נראה שטרם הגיע למקומות שבהם היה לפני המגיפה. מתקבלת תמונת מצב שבה מצד אחד יש המון סטרימינג וביקוש לתוכן ומצד שני, האטה בייצור תוכן חדש ומקורי”, היא מסבירה.
מתחיל בכתיבה
ד”ר עלינא ברנשטיין, חוקרת ומרצה לתקשורת במכללה למנהל ובאוניברסיטת תל אביב, טוענת שמי שדווקא חזרה לעצמה היא תעשיית הסרטים הבריטית. “יצא לאחרונה דוח שהראה שההשקעה בהפקות ואפילו הרווחים בתעשייה הזו חזרו למספרים דומים לתקופה שלפני הקורונה”, היא אומרת.
“התחרות עם פלטפורמות הסטרימיניג והההפקות שהופסקו בקורונה - גרמו לגופי הפקה לחשוב מחדש על חלק מההפקות שלהם, וזה יכול להיות גם חיובי. ז’אנר הדרמה חזר למלא את מקומו כז’אנר מרכזי אחרי שבתקופת הקורונה הייתה ירידה גדולה בהפקה של תוכן בז’אנר הזה. מה שברור הוא שהטלוויזיה לא מתמודדת עם טראומות כאלה מיד אחרי שהן מתרחשות", מספרת ברנשטיין.
"גם אם היו סדרות שהכניסו קצת את הקורונה לתכנים שלהן כמו ‘האנטומיה של גריי’ או ‘פשוט ככה’ (סדרת ההמשך ל’סקס והעיר הגדולה’ ד”פ) או הסדרה הבריטית ‘מבוימים’ שצולמה ממש בזמן הקורונה, זה לא נחשב להתמודדויות עם הטראומה. ההשלכות שלה כנראה יגיעו בהמשך”.
בכל הנוגע לחזית המקומית, לדברי הבמאי והמפיק עופר פנחסוב, מבחינת ההפקה וכמות הקהל שמגיע לבתי הקולנוע – העניינים חזרו לקדמותם. השינוי הוא אפוא באופי התוכן.
“חברות הסטרימינג שנכנסו לישראל מציפות את הצופה הישראלי בשלל תכנים. הן לא משקיעות בפיתוח תוכן ישראלי, אבל הן רוכשות סרטים וסדרות ישראליות פופולריות. הן לא מחויבות להשקיע בתוכן מקומי. עניין ההשקעה בתוכן מקומי נופל על yes, הוט ו'כאן'. זה אומנם היה כך גם לפני הקורונה, אבל ברגע שיש ריבוי של חברות סטרימינג, הן נוגסות בנתח מאוד גדול של צרכנים, ואין צרכנים חדשים שמצטרפים”, הוא מסביר.
“בסוף אני אולדסקול ומאמין שתוכן טוב מתחיל ונגמר קודם כל בכתיבה”, אומר גפני. “הקונסטלציה של להפיק כמה שיותר מהר - מעולם לא עבדה. אם יחזרו לשים דגש על התוכן הטוב, זה יחזיר את העניינים לקדמותם”.