"בעטת בממסד והתמסרת לקהל, היית מקסים, היית מוכשר וכבמאי - אדם מדהים. סיפרת לי שהרב אמר לך ש'אין מצווה יותר גדולה מלהצחיק אנשים'", הוסיפה אליאן.
אורי, אחיו של זאב רווח ספד בגרון חנוק: "ראיתי את דמותך הזוהרת תוך כדי נסיעה מירושלים להלוויה, אחי, שם טוב הוא של נשמה הנגנזת אך משאירה אושר בעולמנו. אחי, שם טוב יש לך. זאביק, אוהבים אותך כולם. בעוד 10 ו-20 שנים ילמדו הרבה דברים דרך הסרטים שלך".
משה אדרי, מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלית: "רק לפני שבועיים הקרנו בפבסטיבל חיפה סרט על חייו של זאב רווח. האיש השאיר לנו מורשת ענקית. זאביק והסרטים בהם שיחק מכרו מיליוני כרטיסים משנות ה-60 ועד היום. נשמור על המורשת הענקית שהשארת לנו".
משה, אחיו של זאב רווח: "האדם בונה את עולמו בעולם הזה. זכית, היית אהוב, הצלחת להשאיר פה דברים נפלאים". חבר קרוב של משפחת זאב: "אבא שלך רצה שתהיה רב. זאביק לא רב אלא רב אלןף! זאביק, פשוט היית מלאך".
רווח, מגדולי שחקני הקולנוע והתיאטרון בישראל לדורותיה, עבר לפני כחמש שנים אירוע מוחי. רווח, אשר היה עבור רבים "גיבור תרבות", זכה במהלך הקריירה הארוכה שלו בשלושה פרסי אופיר – שניים כשחקן הראשי הטוב ביותר ואחד על מפעל חיים. הוא נולד ברבאט במרוקו ונקרא על שמם של זאב ז'וטינסקי ונחום סוקולוב. בשנת 1948 הוא עלה על משפחתו לישראל.
לאחר שנה במעברה בחיפה, במשך כארבע שנים התגורר עם משפחתו בשכונת מוסררה בירושלים. מגיל 13 למד בישיבה התיכונית-חקלאית בכפר חסידים ובשירותו הסדיר בצה"ל שירת בנח"ל.
רווח היה מזוהה עם הימין ובשנת 1992 הופיע בתשדירי הבחירות של המפלגה. בשנת 2003 הוא היה ברשימת הליכוד בבחירות למועצת עיריית רמת גן, אך פרש מהרשימה לפני הבחירות.
בשנת 2018 הוא זכה להוקרה, כאשר הדליק משואה ביחד עם השחקנית ליא קניג בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל לציון שנת ה-70 למדינת ישראל.
רווח, שהיה הבוגר הראשון של בית הספר למשחק "בית צבי" ברמת גן, היה במקביל שחקן תיאטרון וקולנוע. הוא שיחק בין היתר בתיאטרון "הקאמרי" ובתיאטרון "הבימה", שם כיכב במחזמר "סאלח שבתי".
רווח, שהטביע חותם על הקולנוע הישראלי, שיחק בלמעלה מ-40 סרטים. בין הסרטים בהם כיכב ואשר הפכו לאייקוניים עד עצם היום הזה, "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" ו"הגונב מגנב פטור".
הכרתי מקרוב את רווח וריאיינתי אותו כמה וכמה פעמים בפגישות ממושכות.
באחד מהראיונות, כאשר שאלתי אותו כיצד הוא חש לנוכח ביקורות צוננות בשנות ה-70' ל"סרטי הבורקס" – "חגיגה בסנוקר" ו"צ'ארלי וחצי", הוא השיב לי בחיוך: "כשהלכתי בערב לאולם 'הסינרמה' וראיתי אנשים יושבים וצוחקים ב'חגיגה בסנוקר' זה עשה לי טוב והיה שווה הכל".
בתשובה לשאלה נוספת שלי, מה אהב יותר – לשחק במחזה של שייקספיר בתיאטרון או את ששון ב'צארלי וחצי', בקולנוע, הוא השיב: "אלה שתי אהבות גדולות".
הודעות אבל והספדים רבים פורסמו לאחר קבלת הבשורה העצובה על פטירתו של רווח.
"קשה להאמין שאחד הקומיקאים הגדולים בישראל כבר אינו איתנו. ההומור החכם והשנון הצחיק דורות של ישראלים והסרטים והמופעים שלו נחקקו בזיכרון הקולקטיבי שלנו. מעבר להישגיו המקצועיים, זאב רווח היה איש משפחה, חם, נדיב ואוהב. ביתו היה תמיד פתוח, והחיוך והצחוק שבקע מעומק נשמתו היה אמיתי. הוא פשוט צחק את חייו, כי זו הייתה התרופה הטובה ביותר לנו כפרטיים וכאומה. זאב הטביע חותם עמוק על התרבות הישראלית ואנו נמשיך להעריך אותו ולזכור אותו".
משה רווח הודיע כי יפעל למען הנצחתו של רווח, ברמת גן, בה התגורר שנים ארוכות וגם פעל בה בפעילות למען הקהילה: "זאב בחר לחיות את חייו בעיר רמת גן. גם כקרוב משפחתו וגם כחבר מועצת העיר, אפעל להנציח את פועלו בצורה הראויה יותר לאדם, שהיה נכס צאן ברזל של התרבות בישראל. זאביק, היית לי למודל, דמות מופת אוהבת אדם, אוהבת ישראל. אנחנו נמשיך לחייך, כי זו מורשתך".
התרעות פיקוד העורף