"מלחמת השפות" שפרצה בשנת 1913, בעקבות ההחלטה של חברת "עזרה" ללמד בטכניון בשפה הגרמנית במקום בעברית, היוותה מאיץ למאבק מתמשך להשרשת השפה העברית ביישוב היהודי בארץ-ישראל. המחאות נגד ההחלטה להנהיג את השפה הגרמנית בהרצאות בטכניון עוררו מודעות לשימור מעמד השפה העברית.
"גדוד מגיני השפה" שהוקם ביוזמת בוגרי הגימנסיה "הרצליה", פעל בשנים 1923-1936, במטרה להשריש את השימוש בעברית כשפת היום יום.
חברי הגדוד נטלו על עצמם להמשיך את רוח המאבק ברחבי הארץ, תוך הרחבת השימוש בשפה העברית בכל התחומים, גם בתחומי המדע וההנדסה. במסגרת זו פעלו גם בטכניקום והפיצו סיסמאות כמו: "שפה אחת – נפש אחת" ו-"עברי דבר עברית!".
נציגי גדוד השפה העברית מסניף חיפה, כתבו בשנת 1929 להנהלת הטכניון במכתב ההסטורי: "התפלאנו מאוד לשמוע, כי אור ליום שני – ג' שבט פ"ט התקיימה הרצאה באולם התכניון העברי – בשפה לועזית. קשה לנו להבין כיצד מנהלת התכניון יכלה לערוך הרצאה בשפה לועזית על ידי אגודה עברית – באחד מאולמי התכניון..אין באפשרותנו לסבול אדישות שכזו לשפתנו והננו מחכים לביאורים למקרה זה בהקדם".
התרעות פיקוד העורף