"דברים קטנים כאלה" (Small Things Like These), המבוסס על ספרה של הסופרת האירית קלייר קיגן, עוסק בעוול שנעשה במשך שנים רבות, ומביא את הדילמות המוסריות שמולן ניצב גיבורו, ביל, סוחר פחם פשוט שמתחיל להיתקל בסודות אפלים שקשורים לכנסייה המקומית. הסרט שומר על נאמנות רבה למקור הספרותי ומצליח להעביר את האווירה הקודרת והמעיקה שבה מתקיימת העלילה.
הסרט בוים על ידי טים מיילנטס, והוא מבוסס על רגש פנימי ואיטיות, כאשר חלק משמעותי מהסיפור מתרחש באמצעות פלאשבקים. לאחר המפגש עם הנערה, ביל מתחיל להרהר בזיכרונותיו מאותה תקופה קשה בחייו. הוא נזכר בילדותו וביחסיו עם אמו, שביחד עם בעלת הבית שאימצה אותה לחיקה, הצליחה לשמור ולהגן עליו. אלא שלצד זאת, ביל גם מתייסר במחשבה על סודות שעד היום לא הצליח להבין.
הסרט מצליח להציג את תחושת המקום והתקופה בצורה חדה. הצילום הקודר והמעונן מוסיף לכובד של העלילה. כל פרט קטן, כמו המפגש של ביל עם נערה שמתחננת לא להיכנס למוסד הכנסייה, מקבל משמעות רבה, ומחייב את הצופה להימשך לאמת שמסתתרת מאחורי הדברים הקטנים והיומיומיים. התמונה הכללית היא של עולם שבו כל מה שנראה רגיל ומוכר יכול להסתיר עוול גדול, ודווקא השגרה היומיומית היא שמוסיפה למתח ולכאב של הדמויות.
ביל מתחיל לחשוד כי הנזירות, בראשות האחות מרים (אמילי ווטסון), לא מטפלות טוב בנשים הצעירות שממתינות שם לעבור את הריונן. הוא נכנס למנזר לבדוק, ומגלה שיש מעט מאוד שהוא יכול לעשות כדי לשנות את המצב. בהמשך מתברר כי מדובר ב"מכבסות מגדלנה", שהיו מוסדות שגידלו נשים שנשרו מן החברה, ונאלצו לבצע עבודות קשות ללא תשלום ולחוות התעללות וסבל רב.
הסרט לא מתמקד בהיקף הטרגדיה, אלא בבעיות העמוקות יותר הקשורות לניצול כוח, וכמה הוא עלול להיות אכזרי בידי האדם הלא נכון. בני העיר מזהירים את ביל שחקירת מה שמתרחש במנזר עלולה להשפיע על משפחתו. הנזירות שולטות במוסדות החינוך המקומיים, והאחות מרים לא מהססת להשתמש בכוחה כדי להפעיל לחצים ולפגוע בזכויותיהם של אחרים.
הסרט מציב את השאלות הקשות באשר לשליטה וניצול, ולא נותן תשובה מוחלטת, אבל מה שהוא מציע זו דרך להתמודד עם עוול שמתרחש מתחת לפני השטח, זאת באמצעות עשיית "הדברים הקטנים והטובים".
התרעות פיקוד העורף