בינה מלאכותית בעולם התרבות: בין חדשנות לאותנטיות

מהשימוש ב-AI לשיפור המבטא של אדריאן ברודי ועד החייאת קולו של זוהר ארגוב: כיצד הטכנולוגיה משנה את עולם האמנות, ומדוע השאלה החשובה אינה "האם", אלא "איך" להשתמש בה​​​​​​​​​​​​​​​​

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אדריאן ברודי ב"הברוטליסט", הבינה המלאכותית שיפרה את המבטא
אדריאן ברודי ב"הברוטליסט", הבינה המלאכותית שיפרה את המבטא | צילום: טוליפ
2
גלריה

בעולם האמנות הפלסטית, אמנים משלבים כלי AI ליצירת עבודות חדשניות, אך מתמודדים עם שאלות על זכויות יוצרים ומקוריות. מוזיאונים מתחילים להתלבט האם להציג יצירות שנוצרו בשיתוף AI, וכיצד לתייג אותן. בתיאטרון, במאים מתנסים בשימוש ב AI לכתיבת דיאלוגים ופיתוח דמויות, תוך שהם מנסים לשמור על הניצוץ האנושי שמאפיין את האמנות הבימתית.

מעבר לשאלות האתיות, מתעוררות גם שאלות מעשיות: האם שחקן שהמבטא שלו "שופר" באמצעות AI ראוי לפרס על משחק? האם סופר שנעזר ב AI לכתיבת ספרו צריך לציין זאת? והאם הקהל באמת אכפת לו, כל עוד התוצאה הסופית מרגשת ומשכנעת?

התשובות לשאלות אלו מורכבות ומשתנות. בעוד חלק מהיוצרים רואים ב-AI איום על האותנטיות של היצירה, אחרים מזהים בו הזדמנות להרחיב את גבולות היצירה האנושית. מה שברור הוא שהטכנולוגיה הזו כאן כדי להישאר, והאתגר האמיתי הוא למצוא את הדרך לשלב אותה באופן שיעשיר את עולם התרבות מבלי לאבד את המהות האנושית שבבסיסו.

אייל ליאני, בעלי הוצאת הספרים ''כנרת זמורה ביתן''
אייל ליאני, בעלי הוצאת הספרים ''כנרת זמורה ביתן'' | צילום: סם יצחקוב
תגיות:
זוהר ארגוב
/
אדריאן ברודי
/
בינה מלאכותית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף