אם תגיעו לסרט במטרה לירות מרדפים משטרתיים ממריצי דופק ואת הטובים מכסחים את הרעים, אתם הולכים להתאכזב, אך ישנה גם דרך צפייה נוספת: כדרמה פסיכולוגית על אישה שעולמה מתהפך עליה ב"מפגש" עם נעדרת שמסמלת את כל מה שהיא לא. מהזווית הזו, מדובר בסרט רגיש, מתוק מריר ומוצלח הרבה יותר.
טלי שרון מביאה את כל מה שיש לה כדי להפיח חיים בדמותה של דפנה, חוקרת משטרתית שמגיעה מהאקשן התל אביבי לתחנת המשטרה המנומנמת של עפולה. זו דמות שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים, היא חסרת חן, מגושמת שלא מצליחה למצוא את עצמה - לא בעולם הגברי של המשטרה, וגם לא בעולם הנשי שנותר בחוץ.
שרון מביאה אספקט פיזי לתפקיד, היא תמיד נראית מיוזעת וסתורת שיער, ולאורך המחצית הראשונה של הסרט החולצה שלה תמיד מוכתמת - בין אם זה טחינה שטפטפה ממנת הפלאפל שאכלה בעמידה, או הדם שנזל מאפה אחרי שחטפה אגרוף לפרצוף.
אורלי, הנוכחת-נעדרת, היא כל מה שדפנה לא: היא יפהפייה וחיננית, נראית כמו מלכת יופי, ורק בדבר אחד הן דומות - גם אחרי אורלי כנראה אף אחד לא היה טורח לחפש אם הייתה נעלמת. דפנה הופכת עולמות ושוברת את החוקים הלא כתובים של העמק השקט, ועל הדרך מפתחת אובססיה כמעט אירוטית לאותה צעירה.
בגיל ארבעים וקצת, דפנה לא מרוצה מחייה. היא מנהלת רומן נטול תשוקה עם קולגה שלה, וכניסתה של אורלי לחיים שלה מציתה את הדימיון שלה. מייד היא בונה לעצמה תיאוריה, לא מאוד מבוססת, שלאורלי היה רומן עם מישהו. אחיו של בעלה המנוח, אביו, מישהו! זו חייבת להיות הסיבה להיעלמותה.
הליהוק שלו, לדמותו של מתן, גיסה של אורלי, מדויק במיוחד. הוא משחק את הגבר המחוספס, ספק אלים אבל מלא תשוקה, וכעובד משתלה - נראה שהוא כמו נועד להניף על כתפו שקי דשן כבדים. התפקיד תפור בדיוק למידותיו, והוא מביא ניואנס מסוים לדמות.
אלמלא הפך בשנה האחרונה לשם בכל בית, כנראה לא הייתי מקדישה לו יותר מדי תשומת לב בכתיבה. לא כי העבודה שהוא עשה לא מספקת, או אפילו בינונית. זה פשוט לא המופע שלו, אלא של טלי שרון. ראוי לציון אבל, שכחולייה המקשרת בין דפנה ומשפחתה של אורלי, הכימיה ביניהם לוהטת.
אם הסצינה שבה דפנה מנסה לפתות בגמלוניות את כברי, הקולגה שלה, חוסר התשוקה מורגש בכבדות ולא נוח לצפייה (במובן הטוב ביותר, אני בטוחה שכל מי שאי פעם ניהל מערכת יחסים מאולצת יזהה ויזדהה), הרומן שהיא מפתחת עם מתן חורך את המסך.
ברומן הזה נוכחת גם אורלי, עם השאלה המרחפת מעל הכל - האם מתן קיים רומן עם אורלי? למרות שההשלכות של השאלה הזו עשויות להפוך את מתן לחשוד פוטנציאלי, זה דווקא מושך את דפנה אליו. המתח המיני ביניהם מתפקע, איך לא, בביתה הריק של אורלי. ודפנה מגשימה דרכה פנטזיה, עד כדי כך שבסיום האקט, במקום לחזור למדי השוטרת המעומלנים - היא לובשת שמלת קטיפה אדומה יפהפייה, שהותירה מאחוריה אורלי. בפעם הראשונה והיחידה בסרט, דפנה נראית כמעט כמו הנשים שאנחנו רגילות לראות על המסך. זו הפעם הראשונה גם שהיא תובעת להיראות, להיות תחת מבטו של מישהו.
בשורה התחתונה
"כביש הסרגל" מתכתב עם ז'אנר המותחנים ההוליוודיים, ועושה את זה בתרגום לישראלית. הדיאלוגים לרגע אחד לא נשמעים כאילו בקעו מפי איזה שריף אמריקאי, והשוטים הממושכים של עמק יזרעאל בעדשה רחבה מוסיפים לעיגון ה"כאן ועכשיו".
ואם משאירים בחוץ את הציפייה לתעלומה בלשית וטוויסטים מפתיעים, מדובר בסרט מהודק, חכם ומשעשע לרגעים, על אישה שמגלה באמצע החיים, שהחיים שלה הם לא מה שציפתה שיהיו.
התרעות פיקוד העורף