ללא הרבה מילים הם מספרים סיפור כאוב, טראגי אפילו, שהתחושה הדרמטית בו הולכת וגוברת ככול שמתקדמים לתום 90 דקות הצפייה בו. הדיאלוגים, כאמור, מעטים מאוד, וכשהם קורים ברור מהשנייה הראשונה שלא הכל נאמר בהם עד הסוף, שרב הנסתר על הגלוי ואידך זיל גמור. המבטא הסיני והשפה המנדרינית שכביכול יוצרים תחושה של אינטנסיביות, אך דה פקטו כולו עטוף במחוות שיח מועטות שנעשות כולן בלחישות וברמיזות, לא מסייעים לצופה לחוות איזושהי היקשרות למשפחה הבעייתית והמוזרה הזו.