"דרך הקולנוע אני מספרת את הדברים שחשובים לי ואני שמחה על שכאשר אני מביטה לאחור, אני בטוחה שאני עומדת במצפון שקט מאחורי הסרטים שביימתי עם הרגשה שלא בגדתי אף רגע. אמנם אני מבינה את אלה שמשתדלים באמצעות הסרטים שלהם למצוא חן בעיני הקהל, אבל לפני הכל אני חייבת להיות נאמנה לעצמי, שאם לא כן, אין לי מושג איך הייתי מתקיימת".
כך אמרה מיכל בת-אדם לפני ארבע שנים בדיוק עם התבשרה על שנבחרה להיות כלת פרס ישראל השנייה לקולנוע אחרי גילה אלמגור. עם הפרס היוקרתי הזה תחגוג בת-אדם ב-2 במרץ את הגעתה לגבורות, כשבמאזנה בימוי 13 סרטים, יותר מכל במאית ישראלית אחרת. לכבוד המאורע נצא למסע בין תחנות חייה.
בת-אדם לבית רובין נולדה בעפולה להורים שעלו מפולין ערב מלחמת העולם השנייה וגדלה כילדת-חוץ בקיבוץ מרחביה, שלצד חנות הצילום של אביה הצלם, מחלת המאניה-דפרסיה של אמה ועולם הצלילים מילאו אז את עולמה. "ניגנתי בכינור מאז היותי בת שמונה", העידה. "העיסוק במוזיקה היה אז מרכזי בחיי, כשהתכוונתי להיות מוזיקאית. במאית בקולנוע? - מי חלם".
לאחר התיכון החלה ללמוד באקדמיה למוזיקה ולמחייתה ניגנה בכינור במחזמר "גברתי הנאווה", בתיאטרון גיורא גודיק, מה ששינה את מסלול חייה. "שם התעוררה בי התשוקה למשחק והפתעתי גם את עצמי, לא רק את סובביי, כשעברתי מהאקדמיה למוזיקה ללימודי משחק בבית צבי", היא מספרת. בסיומם, התפקיד המרכזי של אביגיל בהצגת "ציד המכשפות", מאת ארתור מילר, בתיאטרון חיפה, פתח בפניה את הדלת לכ-20 שנות משחק בתיאטראות השונים.
בד בבד נרשמה ב-72' הפריצה הגדולה בקריירה של בת-אדם, כשהופיעה בתפקיד הראשי של רוזה המרדנית בסרטו של משה מזרחי "אני אוהב אותך רוזה" וכיכבה גם בשני סרטיו הבאים - "הבית ברחוב שלוש" ו"אבו אל בנאת". "התאהבתי במשה והתאהבתי באמנות הקולנוע", סיפרה. ההתאהבות הכפולה הביאה אותה לצאת עמו לפריז, שם הופיעה בין שלל סרטיו ב-77' גם בסרט זוכה האוסקר הזר שלו, "כל החיים לפניו", לצד הכוכבת הצרפתייה סימון סיניורה.
על גדות הסיין נפתחו בפניה שערי הבימוי. "בפריז לא יכולתי לשחק בתיאטרון בגלל השפה ומצאתי את עצמי כותבת תסריט שבו יהיה לי תפקיד", העידה. כשהציעה למזרחי לביים את הסרט, לאחר שקרא את התסריט, שאל אותה הבמאי המהולל "למה שאת לא תביימי את הסרט הזה?". "כך, במשפט אחד החלה הקריירה שלי כבמאית-קולנוע", ציינה. "למה לא?", היא הגיבה והרימה את הכפפה.
"רגעים", נקרא הסרט הנועז, שהביא ב-79' למרקע משולש-אהבים, בכיכוב השחקנית הצרפתייה בריז'יט קטיון, אסי דיין ובת-אדם. ההצלחה בפסטיבל קאן לא מילטה את הסרט ממלתעות הצנזורה הישראלית, אך לא מנעה את זכייתו בפרס הסרט הישראלי הטוב לאותה שנה. "אז מצאתי את ביתי בבימוי בקולנוע", הצהירה, "אמנות שכינסה את כל תחומי אהבתי - מוזיקה, משחק, צילום ואור".
נאמנה להחלטתה לכלול בסרטיה חומרים אישיים, יצאה בת-אדם תוך שנה וחצי בסרטה השני, "על חבל דק", ובו סיפור ילדותה בצל מחלת הנפש של אמה, בגילומה של גילה אלמגור, כשאיתה ריגשו אלכס פלג והילדה ליאת פנסקי.
להלן הסרטים הבאים שביימה בת-אדם:
מזרחי, שכאמור זכה באוסקר הזר, הלך לעולמו ב-2018 בלי לזכות בפרס ישראל. "משה היה עצוב מאוד על שלא זכה בפרס (מה שבצדק קומם רבים - י. ב-א)", אומרת בת-אדם. "מעניין איך הוא מביט מלמעלה על הפרס שלי...".
התרעות פיקוד העורף