"הסרט כמעט נשאר בגדר תסריט-סרק לא ממומש", סיפר לי שור בראיון. "חלפו שש שנים עד שאושר על-ידי קרן הקולנוע הישראלי, הופק כעבור שנה נוספת ויצא לאקרני בתי הקולנוע רק ב-87". זאת, לא רק באשר שהלקטורים (קוראי התסריטים מטעם הקרן - י. ב-א) טעו ועיכבו, אלא שמשקיעים לא התלהבו להשקיע בסרט הזה".
אף-על-פי-כן שור, בעברו במאי מצליח של סרטים קצרים ותיעודיים, לא המשיך לפיצ"ר שני והתמסר כל-כולו להקמת ולניהול בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה על שם סם שפיגל, שאותו הגדיר כ"מפעל חיי".
התרעות פיקוד העורף