השם כריסטיאן קלבייה אולי לא מדליק מיידית נורות אצל הקהל הישראלי, אבל מדובר באחד הכוכבים הכי גדולים של הקולנוע הצרפתי ב־50 השנה האחרונות, ורבים מסרטיו זכו להצלחה גם פה.
קלבייה החל את דרכו בשנות ה־70 וה־80 במסגרת חבורת קומיקאים אייקונית שנודעה כ"ספלנדיד". איתם הוא כיכב במסגרת סדרת סרטי “השזופים" וגם בסרט “סנטה קלאוס הוא זבל" - שוב, שמות שלא אומרים הרבה לקהל הישראלי הלא צרפתי, אבל בצרפת הם פולחן ענק ברמה של “גבעת חלפון". לאחר מכן הוא כיכב בעוד שלל להיטים, למשל סרטי “אסטריקס", שגם כן לא הופצו בישראל, אבל גם “אורחים מטורפים", שהיה להיט גם אצלנו ואף זכה לעיבוד מחודש אמריקאי, וכמובן “למה זה מגיע לי?", אחד הסרטים המצליחים בתולדות הקולנוע הצרפתי, שאצלנו מכר מאות אלפי כרטיסים.
עכשיו קלבייה מככב ב"טיפול משפחתי" (“Jamais Sans Mon Psy") של ארנו למור, מסוג הקומדיות שאת העלילה שלהן אפשר לתקצר במשפט: השחקן הוותיק מגלם כאן פסיכולוג שיוצא לחופשה משפחתית, ומגלה כי בן הזוג החדש של בתו הוא לא אחר מאשר אחד הפציינטים הכי נוירוטיים שלו. לסרט אין הרבה יומרות - הוא מבקש להצחיק ותו לא. אם הוא היה תוצרת הארץ, בטח היו קוראים לו “בורקס". בהקרנות טרום הבכורה הקהל כאן הגיב לו היטב. בסוף השבוע הוא יוצא אצלנו בהפצה מסחרית רחבה, ומסתמן כי הוא יירשם כלהיט נוסף של הכוכב האהוב.
“כן, אני שחקן פופולרי ועשיתי הרבה סרטים שמצאו חן בעיני הקהל, אבל אין לי מתכון להצלחה", אומר קלבייה בריאיון טלפוני לרגל צאת הסרט. “הסרטים שהשפיעו עליי הם קומדיות איטלקיות קלאסיות, ולמדתי מהן שקומדיה צריכה לדבר על דברים רציניים. אז אני חושב שבלהיט קומי צריך להיות סיפור טוב שנוגע במשהו רלוונטי ומצליח לערבב את הטרגדיה של החיים עם קומדיה. מעבר לכך, כמובן שגם הליהוק קריטי: השחקנים צריכים לעורר בנו אמפתיה כלפי הדמויות, למרות החולשות שלהן. הרי קומדיה זו תמיד הקומדיה האנושית, היא עוסקת בחולשות האנושיות, וככל שהדמויות חלשות יותר כך היא חזקה יותר, ובכל זאת אנחנו צריכים לחבב את הדמויות הללו".
לעומת זאת, “אורחים מטורפים" כן הוקרן פה. בחיים לא אשכח את היום שבהמלצת אחי, אבא שלי ואני נסענו לראות אותו בקולנוע דיזנגוף. מה שכן, העיבוד האמריקאי שלו היה פחות מוצלח.
“נכון, זה היה פספוס, כי האמריקאים לא שמרו על הדנ"א של הסרט המקורי, והרסו אותו. הם תמיד עושים את זה. הם מוצאים סרטים מעניינים ואז קונים את הזכויות בהרבה כסף, אבל בוגדים ברוח שלהם ומוציאים את העוקץ. אף פעם לא הבנתי את העניין הזה - למה לבזבז ככה כסף? למה לקנות ממישהו רעיון אם אתם לא מאמינים בו?".