יתרה מכך, יש משהו מוזר בכך שסרט המתיימר להציג את המציאות הגולמית של המלחמה בוחר בשורה של כוכבים צעירים ומבטיחים. הבחירה הזו, יחד עם תמונות הסיום המראות את השחקנים לצד הלוחמים האמיתיים, מעניקה לסרט תחושה של חגיגה עצמית. האם זה באמת מכבד את החוויה הטראומטית שהסרט מבקש לתעד?