מי היה מאמין שדווקא עכשיו יגיע לאקרנים שיתוף פעולה איראני־ישראלי־יהודי־מוסלמי, אבל הנה זה קרה. "לקרוא את לוליטה בטהרן" עלה אצלנו לאקרנים בסוף השבוע האחרון, לאחר שכבר זכה להצלחה בצרפת - באלוסינה, האתר הקולנועי המוביל במדינה, הקהל העניק לו ציון של 3.9 כוכבים מתוך 4.
"לקרוא את לוליטה בטהרן" מבוסס על רב־המכר של אזאר נפיסי. פרהאני מגלמת בו מורה איראנית שגלתה אך חוזרת לאיראן בשלהי שנות ה־70 לאחר המהפכה. היא מלמדת באוניברסיטה נכסי צאן ברזל של התרבות המערבית כמו "גטסבי הגדול", ובמהרה מנסה המשטר להצר את צעדיה, להגביל את מה שמותר לה ללמד וגם לאלץ אותה לעטות רעלה. היא כמובן מתנגדת לכך, וכמשתמע משם הסרט מקימה מועדון קריאה לנשים בלבד בדירתה, שבו הן לובשות את מה שבא להן וקוראות את מה שהן רוצות - למשל את "לוליטה" או את ג'יין אוסטן. בצידה של פרהאני ושל ריטה, שמגלמת את אמא שלה, מככבות גם שחקניות רבות נוספות, ובהן זאר אמיר איברהימי, גולה איראנית בעצמה שמאז הספיקה לשתף פעולה עם עוד במאי ישראלי - גיא נתיב ב"טאטאמי".
פרהאני סיפרה כי כשריקליס הציג לה את הפרויקט, היא חששה שבחיים לא יצליח לגייס את המימון בשבילו. אך הקולנוען, שהרקורד המפואר שלו כולל את "הכלה הסורית" ו"עץ לימון", שניים מסרטי הסכסוך הטובים בכל הזמנים, הצליח להפתיע אותה ולהוציא את הסרט לדרך, מה שעורר אצלה חרדה אחרת - איך היא תצליח לשחק בפרסית, שפה שבה לא הופיעה כבר כעשור וחצי.
"במשך כל השנים הללו סירבתי לפרויקטים על איראן", אומרת השחקנית בריאיון המתקיים בטלפון, כשהיא בנסיעות בין פסטיבלים ברחבי אירופה. "הייתי לחוצה מאוד, כי לא שיחקתי בפרסית כל כך הרבה זמן, אבל אז ערן אמר לי 'בואי נקרא את התסריט יחד'. היחס שלי לשפה היה קר ומנותק, אבל התסריט גרם ללב שלי להתפוצץ. הוא החיה בי את העצב המתוק שהרגשתי עם עזיבת המולדת. אמרתי לערן 'בוא נעשה את זה', אבל היו בי חרדות עד ערב הצילומים".
והנה סיפור שממחיש עד כמה פרהאני מקסימה, ועד כמה אכפת לה מהסרט. כרגיל, בתום הריאיון נזכרתי שלא שאלתי את אחת השאלות הכי חשובות. דיברנו על סרטים צרפתיים עלומים אבל שכחתי לשאול על ריטה, שמגלמת בסרט את אמא שלה. לא הייתי צריך לעבור דרך סוכנת, אלא פשוט שלחתי לה שאילתה בוואטסאפ, ואף שהייתה עסוקה בהכנות קדחתניות לקראת הפרמיירה בקאן, השחקנית האיראנית בכל זאת מצאה רגע להקליט לי הודעה: "הכרתי את המוזיקה של ריטה לפני כן, אז לדעת שהיא תשחק את אמא שלי היה מדהים. לפגוש אותה במציאות היה כמו לפגוש את האישה האיראנית שהייתה אמא שלי. ריטה מדברת פרסית מעולה - לא היה שום הבדל בין כישורי השפה שלה ושל כל איראנית אחרת בצילומים. כל מילה שלה, כל מבט וכל מחוות גוף היו אותנטיים לחלוטין - היא איראנית בכל רמ"ח איבריה. זה היה מענג ומרגש לעבוד איתה. החיבור ביני לריטה הוא עוד קשר נפלא שיוצרת האומנות - האומנות, שאין לה גבולות".
התרעות פיקוד העורף