בסופו של דבר, "בלרינה" מצליח לעשות מה שספין-אוף טוב צריך לעשות: להרחיב את העולם המוכר תוך כדי סיפור סיפור חדש וסולידי. אחרי שני סרטי ג'ון וויק אחרונים שהרגישו כבדים ועמוסים מדי, זה בדיוק מה שהפרנצ'ייז היה צריך - זריקת אדרנלין טהור, בלי יותר מדי פילוסופיה או כללים מסובכים. רק דמות אחת כועסת עם המון כלי נשק ויכולת להשתמש בהם בדרכים יצירתיות במיוחד.
בעידן שבו פרנצ'ייזים רבים מתים מוות איטי של המשכים מיותרים, "בלרינה" מוכיח שעם הגישה הנכונה ובחירת קאסט מוצלחת, אפשר להפיח חיים חדשים גם בסדרה שכבר נראתה מותשת. עכשיו נותר רק לקוות שההמשכים העתידיים ילמדו מההצלחה הזו.
התרעות פיקוד העורף