10. Empire of the Sun / אימפריית השמש (1987)
9. The Fabelmans / הפייבלמנים (2022)
בגיל 76, ספילברג יצר את סרטו האוטוביוגרפי הראשון, שמבוסס בהשראת ילדותו וחייו, ומתאר את אהבתו לקולנוע. הרעיון התחיל כבר בשנות ה-90, אחרי שספילברג סיפר לעיתונאית מהניו יורק טיימס שהוא חולם ליצור סרט על משפחתו ועל איך התחיל לצלם בגיל צעיר. אבל הוא לא היה מוכן רגשית. הוא אמר: "אני פחדתי, זה היה יותר מדי אישי. לא רציתי לפגוע באמא שלי ובאבא שלי, גם כשהם כבר לא היו יחד".
במהלך מגפת הקורונה, כשספילברג מצא את עצמו תקוע בבית, הוא הרגיש שהגיע הזמן להתמודד עם הזיכרונות. הוא הזמין את טוני קושנר לביתו, והשניים כתבו יחד את התסריט במשך כמה חודשים. זה הפך לפרויקט תרפויטי עבורו, והפעם הראשונה שבה סיפר בצורה ישירה על טראומות ילדותו — הגירושים של הוריו, האנטישמיות שחווה, והכאב שבגילוי הבגידה של אמו.
8. Close Encounters of the Third Kind / מפגשים מהסוג השלישי (1977)
ספילברג חלם לעשות סרט על חייזרים עוד כשהיה ילד. כבר בגיל 16 הוא יצר סרט קצר בשם "Firelight", על מדענים שחוקרים חייזרים, והרעיון הזה המשיך ללוות אותו שנים. אחרי ההצלחה של מלתעות (1975), הוא קיבל יד חופשית מהאולפנים לעשות פחות או יותר מה שבא לו, למרות שהרעיון נחשב אז מוזר ומסוכן מסחרית.
אולפני קולומביה היו בקשיים כלכליים בזמן ההפקה. ספילברג נאלץ לקצץ תקציבים ולמצוא פתרונות יצירתיים. בנוסף, הצילומים נמשכו 13 חודשים — הרבה יותר מהמתוכנן, וצוות האפקטים עבד כמעט 24/7.
אפילו המוזיקה האייקונית של ג'ון וויליאמס (חמשת הצלילים שדרכם מתקשרים עם החייזרים) נוצרה אחרי עשרות סקיצות שונות. וויליאמס אמר שזה היה "האתגר הכי גדול בקריירה שלי, למצוא מנגינה שיכולה להיות גם פשוטה וגם חייזרית".
7. Catch Me If You Can / תפוס אותי אם תוכל (2002)
הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של פרנק אבגנייל ג'וניור, שפורסם בספר אוטוביוגרפי ב-1980. נוכל צעיר שהתחזה לטייס, רופא ועורך דין, הפך בידי ספילברג לדרמה קומית מבריקה.
הסרט הצליח מאוד מסחרית וביקרותית, ספילברג קיבל שבחים על השילוב בין קלילות סוחפת לרגש עמוק. פרנק אבגנייל האמיתי, שצפה בסרט בבכורה, אמר: "ליאו שיחק אותי טוב יותר ממה שאני הייתי אז".
6. Raiders of the Lost Ark / שודדי התיבה האבודה (1981)
הצילומים עצמם היו מלאי תקלות: בתוניסיה, הצוות סבל ממכת קלקולי קיבה חמורה בעקבות האוכל המקומי. יום אחד, ספילברג הצליח להימנע מהמחלה כי הקפיד לאכול רק קופסאות שימורים שהביא מארה"ב. מתוך המצב הזה נולדה אחת הסצנות האייקוניות ביותר: במקור תוכנן קרב חרבות ארוך בין אינדי ללוחם מקומי, אבל בגלל חולשתו של פורד מהמחלה, הוא פשוט שלף אקדח וירה בו במקום — מה שהפך לאחת הבדיחות הזכורות ביותר בסרט.
5. Saving Private Ryan / להציל את טוראי ריאן (1998)
לפי ספילברג, "רציתי שהצופה לא יצפה בקרב - אלא ירגיש שהוא בתוכו". אנשים שלחמו במלחמת העולם השנייה דיווחו שהסרט עורר אצלם פלאשבקים וזיכרונות טראומטיים. "ארגון החיילים המשוחררים" האמריקאי (VFW) ייעץ לחלק מהצופים המבוגרים להיערך נפשית לפני הצפייה.
הסרט זכה ב-5 פרסי אוסקר, כולל הבמאי הטוב ביותר (ספילברג), צילום, עריכה, סאונד ומיקס סאונד. הוא נחשב כמי שהחיה מחדש את ז'אנר סרטי המלחמה ההיסטוריים והשפיע על משחקי מחשב, סדרות (למשל אחים לנשק שגם הופקה על ידי ספילברג והנקס) ואפילו על צורת צילום סרטי פעולה בהוליווד.
4. Jurassic Park / פארק היורה (1993)
הצילומים התקיימו בעיקר באיי הוואי, בתנאי חום ולחות קיצוניים. צוות ההפקה סבל מבעיות טכניות ומוגבלויות של ציוד. לעיתים היו הפסקות ארוכות בשל תקלות טכניות באפקטים.
3. Jaws / מלתעות (1975)
הסרט שהמציא את תופעת "שובר קופות", ופתח את הדלת לסרטים עתירי תקציב והפצה רחבה בקיץ, נוצר בתנאים מתסכלים. "מלתעות" נחשב לאחד מהצילומים הקשים והמאתגרים בתולדות הקולנוע - ספילברג התעקש לצלם את הסרט באוקיינוס הפתוח (מול חופי מרת'ס ויניארד, מסצ'וסטס), ולא באגם או במיכלים מבוקרים של אולפנים, כפי שנהוג בדרך כלל. בן 27 בזמן הצילומים, ספילברג הפך את המגבלות הטכניות ליתרון אמנותי.
2. E.T. the Extra-Terrestrial / אי.טי. - חבר מכוכב אחר (1982)
ספילברג הקפיד שכל הסרט יצולם בגובה העיניים של הילדים, כדי לתת תחושה שכל העולם מסופר מנקודת מבטם. אפילו הרבה מהסצנות עם המבוגרים מצולמות כשהפנים שלהם חתוכים או מוסתרים, עד סיום הסרט.
הסרט הפך לסרט הרווחי ביותר בהיסטוריה באותה תקופה (עד שהגיע פארק היורה של ספילברג בעצמו ב-1993). הוא זכה ב-4 פרסי אוסקר (כולל פסקול, אפקטים ועריכת קול), והפך לסמל תרבותי עם משפטים כמו "Phone home".
1. Schindler's List/רשימת שינדלר (1993)
"מעולם לא הרגשתי מאז 'רשימת שינדלר' את סוג הגאווה והסיפוק, ותחושת ההישג המשמעותי האמיתי", אמר ספילברג. "לא הרגשתי את זה באף סרט אחרי 'רשימת שינדלר'".
סוד ההצלחה של "רשימת שינדלר" טמון ביכולת הנדירה של ספילברג להפוך את המראות המזעזעים - הזוועות האכזריות והמציאות הבלתי נתפסת של השואה - לאמנות קולנועית שמטלטלת את הצופה עד עומק נשמתו, ובו בזמן מזכירה את כוחה של החמלה האנושית גם ברגעים האפלים ביותר.
התרעות פיקוד העורף