היסטוריה חוזרת על עצמה, פעם כסרט מטוסים ופעם כסרט מרוצים. בתחילת העשור בתי הקולנוע היו סגורים למשך תקופה ארוכה בגלל הקורונה, וכשחזרו לפעולה, אחד הלהיטים הראשונים שהעיר אותם לחיים היה "אהבה בשחקים: מאווריק" של ג'וזף קוסינסקי. בשבועות האחרונים הם שוב סגרו את שעריהם, והפעם רק באזורנו ובגלל המלחמה עם איראן, וכשחזרו לשגרה השבוע, הם עשו זאת עם הבכורה של "F1" של אותו במאי. הוא הפך מיידית לשובר קופות עצום אצלנו וברחבי העולם, וסיפק תזכורת לכך שפה ושם עוד יש סרטים שאנשים ייצאו מהבית בשבילם.

קוסינסקי שב לשתף פעולה עם רוב הצוות של "מאווריק", למשל הצלם קלאודיו מירנדה והמלחין הנס זימר. דבר אחד השתנה: את מקומו של טום קרוז כשחקן הראשי החליף בראד פיט. הוא מגלם כאן נהג פורמולה 1 שפרש מהמסלול בגלל שורה של משברים אישיים ומקצועיים. חברו־אויבו משכבר הימים, בגילומו של חבייר ברדם, מגייס אותו כדי להציל את הקבוצה שלו, שנמצאת במצב נואש גם כן.

הנהג הוותיק פוגש שם נהג צעיר ושחור, כישרון מבטיח ושחצן, בגילומו של דמסון אידריס, שבהתחלה מתייחס אליו בזלזול, אבל כמובן שעם הזמן לומד לקבל אותו כמנטור. הדמות שלו מסמנת וי על משבצת הגיוון האתני, ואת משבצת דמות האישה מאיישת מהנדסת אווירודינמיקה בגילומה של קארי קונדון, שלאחרונה הצטיינה ב"רוחות אינשרין" המהולל, סרט שההבדל האיכותי בינו לתוצר הזה הוא כמו בין מרצדס לסוסיתא. הדמות שלה מצהירה שהיא לא מנהלת רומנים במקום העבודה, אבל נחשו לבד מה קורה.

הסרט נעשה בשיתוף מלא עם ה־FIA, הגוף המנהל של הפורמולה 1. לואיס המילטון, אחת מאגדות התחרות, השתתף בהפקתו. כמו הפקות קודמות מסוג זה, למשל "גול" שנעשה יחד עם פיפ"א או סרט האירוויזיון המטופש של נטפליקס שנעשה גם הוא בשיתוף פעולה דומה, זה מסרס אותו לחלוטין ומונע ממנו להציג כל ביקורת או מורכבות.

התוצאה מתפקדת כפרסומת אחת גדולה לאימפריית המרוצים וגם למדינות שמארחות אותם, ובעיקר לדובאי, שזוכה לארח את רגע השיא של הסרט. יש בו אינסוף תכנים שיווקיים מכל הסוגים, והכל בסופו של דבר נועד לשווק את אפל, שהפיקו את הלהיט הזה בתקציב ענק ובעוד כמה חודשים יציגו אותו בשירות הסטרימינג שלהם.

הסרט מתחנף לכולם ונזהר לא להרגיז אף אחד. העבר הבעייתי של הגיבור מוזכר בתחילה כמהלך עלילתי, אבל עם הזמן מתברר שבעצם אין לו תסביכים כלשהם או שדים להתמודד איתם, ובאותה מידה בראד פיט גם היה יכול לגלם דמות עם עבר נקי. אין פה אלימות, קללות או סקס - האינטראקציה הרומנטית היחידה מוצגת לאורך שלוש שניות נקיות למדי.

באותה מידה שדאגו לאיכות התמונה והסאונד, המפיקים גם הקפידו שהלהיט הזה יהיה תקין לצפייה ברחבי העולם, לכל הגילים והמגדרים, ולא משנה מה מידת השמרנות. העיקר שדבר לא יפריע להנאה מסצינות המרוצים. אז הנה, מצאנו משהו שמאחד בין מוסלמים אדוקים באמירויות, דתיים בירושלים ופנאטים נוצרים בדרום ארצות הברית - כולם אוהבים לראות גברים נוהגים במכוניות מהירות. אולי נבנה סביב זה דת חדשה.

אפל וה־FIA לא לקחו כאן סיכונים. הם שפכו סכומי עתק וגייסו את הצוות הקולנועי הכי מיומן בנמצא, וזה נשא פירות, בטח אם צופים בסרט באיימקס. סצינות המרוצים כאן עשויות לעילא ולעילא. אלא מה? כמי שאינו חובב פורמולה 1, צר לי לומר שהן לא עניינו או ריגשו אותי בכלל. תביאו לי סרט על אחורי הקלעים של משחק בין בני יהודה והפועל כפר שלם ואתרגש הרבה יותר.

נוסף להצלחה הקופתית, בוודאי נפגוש בעתיד מבקרי וחוקרי קולנוע שיתעקשו על כך שבזכות השימוש המיטבי שלו במצלמה, בסאונד ובכריזמה של פיט, הלהיט הזה הוא קולנוע וירטואוזי ומחשמל בצורתו הטהורה ביותר. אולי, אבל גם אם כן, קשה להתעלם מכל מה שמסביב. התסריט שכתב קוסינסקי עם ארן קרוגר נחות בצורה כמעט מעליבה. לומר ש־AI היה יכול לכתוב את זה זו קלישאה (כזו שגם AI היה יכול לכתוב אותה), אבל מה לעשות שהפעם זה נכון, וזו בדיוק הביקורת המתבקשת.

זה תסריט שמשתמש בכל קונבנציה אפשרית, וכל פסיק בו פונקציונלי לגמרי. הוא מעביר מידע בדרכים הכי לא מתוחכמות. לדוגמה - איך אנחנו לומדים מה בדיוק קרה בעברו של הגיבור? במסיבת העיתונאים להצגתו, עיתונאי אחד קם ופשוט קורא את כל קורות חייו. סביר להניח שאם סטודנט שנה א' בתסריטאות היה כותב משהו כזה, היו מעירים לו על כך, אבל ככה זה: לפעמים דווקא ברמות הכי גבוהות מרשים לעצמם לעשות מה שחובבנים מתחילים לא יעזו.

מה שבכל זאת בלתי נסלח בעיניי הוא שהדמויות כאן כל כך עלובות, עד שלשחקנים כמו פיט, ברדם וקונדון אין מה לעשות איתן והם מספקים כמה מהתצוגות הכי חלשות שלהם בשנים האחרונות.

ואולי גם זה בכוונה. האלגוריתם של אפל בטח אמר להם שהתחכמויות יתר רק יכולות להזיק למטרות הקופתיות של המוצר הזה. "F1" הרי לא בא לזכות בדקל הזהב או באוסקר - הוא בא להיות הסרט הזה שלא מחלקים לו פרסים, אבל מודים לו על כך שהציל את התחת של הוליווד בשנה החולפת.

ואולי גם הקנטרנות שלי לא במקום. מה הבעיה בעצם? לבוא אליו בטענות זה כמו להתלונן נגד עורך דין שמביא לזיכוי של הלקוח שלו בדרכים כאלה או אחרות. בסופו של דבר, "F1" עומד בכל המטרות שהציב לעצמו - ליצור בלוקבסטר קיצי שלא דורש להפעיל ולו תא מוח אחד, להחזיר אנשים לאולמות, לספק נכס לשירות הסטרימינג של אפל, לפאר את הפורמולה 1 ואת כל השותפים שלה, לחזק עוד יותר את מעמד הכוכבות של פיט ולהראות לכולם מה הטכנולוגיה הקולנועית מסוגלת לעשות בימינו.

אז מה הבעיה? אישית בלבד. הסרט מבחינתי בלתי נסבל לצפייה, סבלתי במהלכו, ואין סיכוי שאצפה בו שוב, והוא רק גרם לי לשנוא את הפורמולה 1 עוד יותר. סביר להניח שה־AI של אפל חזה שיהיו פה ושם גם נודניקים כמוני, אבל בחשבון הכללי, זה ממש לא מפריע לו, והשאלה היחידה היא מה יבוא קודם - סרט המשך שלו או עוד סרט המשך של "אהבה בשחקים".