אבל למרות שהתקציר עלול להישמע מאיים, לאורך השעתיים באולם הקולנוע ניכר שהמטרה העיקרית של הסרט, ובהשתמע מכך גם בהמשך העתיד של היקום הקולנועי של DC, היא להזכיר שסרטי גיבורי על אמורים להיות מהנים.
אמנם לא מדובר בקומדיה, כנראה שבאף שלב לא תתגלגלו מצחוק במהלך הסרט, אבל גאן מצליח במשימתו לייצר סרט קיץ לכל המשפחה בעזרת רצף בלתי פוסק של בדיחות מעלות גיחוך, הומור ויזואלי ומסרים ברורים ולא מורכבים מדי.
לויס ליין, בת זוגו של סופרמן, מקבלת קו עלילה עצמאי ונפרד מסופרמן, בו לשם שינוי היא לא רק מושא אהבתו של הגיבור אלא דמות בפני עצמה. ברוסנן מצליחה לעבור בצורה מעולה בין סצנות אקשן, קומדיה ורומנטיקה, בהן במיוחד בולטת הכימיה נטולת המאמץ בינה לבין קורנסווט.
אבל למרות הפספוס עם הנבל, גאן מבין בדיוק מה מצופה מסרט בז'אנר, במיוחד של הגיבור המוכר מכולם, ולא מעמיס על הצופים תמות מורכבות מדי; יש כמה נושאים שחוזרים על עצמם, כמו הריאליזם של ליין מול הנאיביות של סופרמן או מה הופך אדם לאנושי, אבל באף שלב לא צוללים עמוק מדי לתמות האלה והן נשארות פשוטות, לטוב ולרע.
אז עם קאסט רחב ומרשים, קצב מהיר שלא משאיר כמעט אף רגע משעמם ואווירה כיפית, גאן מכריז על כך שהיקום הקולנועי של DC הגיע סוף סוף להתחרות בענקית גיבורי העל של העשור האחרון, מרוול. עכשיו רק נשאר לראות האם הקהל ישתף פעולה.