"המלחמה עם איראן תפסה אותנו במועד קריטי מבחינת ההכנות לפסטיבל. התחושות היו קשות, היו מחשבות לדחות, בדקנו כבר מועדים חלופיים", מתאר רוני מהדב־לוין, מנכ"ל סינמטק ירושלים ומנהל פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים. “בסופו של דבר קבענו לעצמנו דד־ליין שבו נחליט סופית מה לעשות. היינו בסימני שאלה עד הרגע האחרון. זה היה עולם של אי־ודאות עבור כולנו. לשמחתנו הדד־ליין הזה היה יומיים אחרי הפסקת האש עם איראן. החלטנו שאנחנו נשארים במועד המקורי ומקיימים את הפסטיבל בתאריכים 17־26 ביולי".
בפסטיבל צפויים לבקר כ־70 אלף חובבי קולנוע ותרבות, ומוזמנים אליו אורחים רבי־מעלה מתעשיית הקולנוע הבינלאומית לצד אנשי קולנוע ישראלים – שחקנים, במאים, מפיקים, מנהלי פסטיבלים, מנהלי קרנות קולנוע ועוד. אירוע הפתיחה ייערך, כמיטב המסורת, בבריכת הסולטן, תחת כיפת השמיים, מול קהל של 6,000 צופים ואורחים. השחקנית גל גדות והמפיק ההוליוודי לורנס בנדר יהיו אורחי הכבוד ויוענקו להם אותות הוקרה. הפסטיבל ייפתח עם הסרט “ערך סנטימנטלי" בבימויו של יואכים טרייר, שזכה בפרס הגרנד פרי בפסטיבל קאן.
"במצב של מלחמה מתמשכת קיום פסטיבל הוא אתגר מורכב", מודה מהדב־לוין. “כשעושים פסטיבל בימי מלחמה יש סימני שאלה, גם מבחינת התחושות שלנו, של הצוות, מה הפסטיבל אמור לשדר. אנחנו לא רוצים לשדר חגיגה, זיקוקים ושמחה כשיש עדיין חטופים במנהרות בעזה. מצד שני גם לא רוצים להעלים את התרבות. חושבים שכן יש לנו תפקיד בתוך הקהילה. כמו כן, קולנוע גורם לך לפעמים לחשוב אחרת, וגם מביא תקווה".
מבחינה כלכלית, אומר מהדב־לוין, “המשמעות של פסטיבל כזה לעיר היא עצומה. בשנים הקודמות הפסטיבל היה אחראי לכ־5,000 לינות בירושלים. היה גם קושי למצוא מוניות ומקום במסעדות בזמן הפסטיבל. זה מזין את העסקים המקומיים, את המסעדות, בתי המלון, שירותי משנה. פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים הוא הכי גדול כיום בישראל מבחינת מספר המבקרים, ממוצע של 70 אלף איש. זה נתון שאין אותו לפסטיבלים אחרים בארץ. זה גורם לתיירות בעיר לפרוח. גם בשנה שעברה ראינו מספר דומה, ואנחנו צופים כמות כזו גם השנה. כ־50% מבאי הפסטיבל מגיעים מחוץ לירושלים. זה תורם לתיירות, לעסקים, לכלכלת העיר".
לדבריו מדובר גם בתרומה מתגלגלת: “הפסטיבל לא תורם לעיר רק בעשרת הימים שהוא מתקיים. האפקט נמשך גם אחר כך באייטמים שמפורסמים בארץ ובעולם, כשרואים למשל את התמונות של הלן מירן מלפני שנתיים או ג'ניפר ג'ייסון לי בשנה שעברה מנופפות מבריכת הסולטן ומסתובבות בעיר. זה משהו שגם אחרי הפסטיבל ממשיך להתגלגל, וממצב את ירושלים כבירת תרבות".
מסוף שנות ה־90 עוסק מהדב־לוין בתפקידים שונים הקשורים בתחום הקולנוע. זו השנה הרביעית שבה הוא מנהל את הפסטיבל. “בדרך כלל לקראת סוף הפסטיבל, כשיש לי קצת יותר זמן, אני נכנס לאולם ומתיישב לראות סרט. אני רואה הרבה סרטים לבד בסיטואציה הקשורה לעבודה, אבל לצפות בסרט טוב יחד עם הקהל באולם מלא - יש בזה סוג של חוויה אחרת. זה רגע שנשאר איתך. כשהכל מתחבר, כשיש לך את הרגע הטוב במסך, ואתה חווה את התגובה של הקהל והתגובה של עצמך - זה רגע עילאי", הוא מתאר, ומציין שבכל הנוגע למצב הקולנוע מאז תחילת המלחמה, “אני לא חושב שהייתה פגיעה בהרגלי הצפייה או בהגעה לקולנוע. אנשים צמאים לצרוך תרבות, להיכנס לאולם החשוך ולראות סרט. זה לא אסקפיזם, אלא אווירה שמשלבת תחושה של ביחד, וגם קצת תקווה".
התרעות פיקוד העורף