הוא יוצר מהם מחדש עבודה תיעודית מיוחדת שמהווה מסר פרטי אך גם ציור שבור, מורכב וכואב של המציאות החדשה בקיבוץ שנפגע בעקבות המלחמה, כאשר רבים מהם נהרגו או נחטפו. מדובר במסע חזותי עז על מה שהיה ולא יחזור, על אחים תאומים שהמציאות הפרידה ביניהם בצורה אכזרית ועל הקשר הבלתי מובן שבין המציאות והקולנוע, בין החיים והזכרון.