הדבר היחיד שאפשר להגיד לטובת הסרט הוא הכימיה בין השחקנים. כימיה זו נשענת על חברות רבת שנים שמעניקה לאינטראקציות שלהם קלילות טבעית ואמון הדדי. היפוך התפקידים המגדריים בתוך הבית מחדד את נוכחותם ומעניק לשניהם ורסטיליות שכל שחקן שואף אליה: אוליביה קולמן, שבדרך כלל מזוהה עם עדינות וחום, מגלמת כאן דמות חדה, עוקצנית ומבעבעת, ולצידה בנדיקט קמברבאץ', שבדרך כלל מתויג כקר רוח ומחושב, מפתיע בגילום רך, הומוריסטי ומשוחרר.
אך ככל שהכימיה מצליחה להרים את הסרט, כך נחשפות גם חולשותיו של התסריט. האובססיה של ילדיהם לספורט וכושר, שנוצרה על ידי האב, מרגישה סטריאוטיפית וחסרת מורכבות - בניגוד להתמכרות לאוכל שהוצגה בגרסת שנות ה-80 והייתה טעונה יותר רגשית ומחוברת לעיסוק האם בעולם המזון והקייטרינג.
התרעות פיקוד העורף