במכתב הם טוענים כי תעשיית הבידור הישראלית היא "מרכז תוסס של שיתוף פעולה בין אמנים יהודיים ופלסטיניים, שעובדים יחד מדי יום כדי לספר סיפורים מורכבים". הם מדגישים שמוסדות הקולנוע הישראליים אינם גופי ממשלה אלא "לעתים קרובות המבקרים החריפים ביותר של מדיניות הממשלה".
במכתב הנגד נכתב: "ההיסטוריה מזהירה אותנו. צנזורה שימשה לשתק יוצרי קולנוע בעבר: מכונת התעמולה של גרמניה הנאצית, הצנזורה הסובייטית, ואפילו הרשימות השחורות של הוליווד עצמה. בכל פעם זה הוצג כמעשה מידה. ובכל פעם זה היה דיכוי".
המכתב מסתיים בקריאה לעמיתיהם בתעשיית הבידור "לדחות את הקריאה המפלה והאנטישמית הזו לחרם שרק מוסיפה עוד מחסום בדרך לשלום". הם קוראים גם לשחרור מיידי של החטופים הנותרים ולתמיכה ביוצרים שמייצרים דיאלוג בין הקהילות.
התרעות פיקוד העורף