5. The World’s End - "סוף העולם" (2013)
החלק השלישי ב"טרילוגיית הקורנטו" הוא הסרט שבו אדגר רייט התבגר באמת. אחרי שתי קומדיות אקשן מבריקות, הוא הפך את הסיפור למראה כואבת של דור. קבוצת חברים חוזרת לעיר הולדתם כדי להשלים סיבוב פאבים, אבל מהר מאוד מבינה שמשהו בעיר לא בסדר עם התושבים. מאחורי המשל הסוריאליסטי הזה מסתתר סרט על נוסטלגיה, על בריחה מהתבגרות, ועל הניסיון הנואש לחזור לזמן שכבר עבר.
זהו סרט שנע בין צחוק לדיכאון. רייט, שכבר מזמן שלט בעריכה ובקצב, התמקד כאן גם ברגש הפעם. הוא שילב בין מה שהוא כבר הכיר טוב - עיצוב קולנועי מדויק וסצנות קרב שמתנהלות כמו ריקוד, יחד עם טקסטים שנוגעים עמוק במושגים של חברות, אחריות וזמן. יש מי שמעדיפים את הסרט הזה על פני "שוטרים לוהטים" כי הוא האישי ביותר שלו, אבל רבים אחרים דווקא גורסים אחרת.
4. Baby Driver - "בייבי דרייבר" (2017)
כדי להתכונן, השחקנים למדו את הקצב של השירים בשביל לדעת מתי לפעול, לא לפי סימן מהבמאי אלא לפי פעימת הביט. רייט תיאר זאת כ"סרט פעולה שתוזמן כמו קליפ מוזיקלי בן שעתיים". מבחינתו, זה היה ניסוי מדעי - איך המוח האנושי מגיב כשהמוזיקה והפעולה מתאחדים. התוצאה הייתה מהפנטת.
3. Scott Pilgrim vs. the World - "סקוט פילגרים נגד העולם" (2010)
2. Hot Fuzz - "שוטרים לוהטים" (2007)
1. Shaun of the Dead - "מת על המתים" (2004)
לפני שהוא הפך לשם נרדף לסגנון שלם, אדגר רייט היה במאי צעיר עם רעיון מקורי: קומדיית זומבים רומנטית. "מת על המתים" נולד מתוך מערכון קצר שעשה עם חברו סיימון פג בסדרה "מחוקים", שבו דמיינו איך גיבורי הסדרה יגיבו אם ימצאו את עצמם פתאום באמצע אפוקליפסת זומבים. הקונספט היה כל כך מצחיק שהם החליטו להפוך אותו לסרט באורך מלא. התקציב? שישה מיליון דולר בלבד, אבל הרעיון, הכתיבה והביצוע הפכו את הסרט לתופעה.
מאחורי הקלעים ההפקה הייתה כמעט גרילה. לפי רייט, רוב האפקטים נעשו ידנית, וחלק מהזומבים היו פשוט חברים של הצוות שהגיעו לצילומים עם איפור בסיסי. למרות זאת, הסרט נראה יותר יקר ממה שהיה באמת. זה לא רק סרט זומבים, זו יצירה שבנתה את הסגנון של רייט - התנגשות מושלמת בין אימה, רגש, פסקול קצבי וסאטירה על החברה המודרנית. וזה, בפשטות, מה שהופך אותו למקום הראשון.
התרעות פיקוד העורף