'מרשעת: חלק 2" ("Wicked: For Good") עולה לאקרנים שנה אחרי החלק הראשון ומסיים את הסאגה, לפחות עד שימצאו דרך ליצור לה פרויקטים נלווים - וימצאו. הסרט לבטח יהיה שובר קופות עצום, ככל הנראה הגדול ביותר של השנה, ושום דבר לא ישנה את זה. בטח שהביקורת הזו לא תשנה דבר. כתבתי הרבה טקסטים מיותרים בחיי וזה המיותר מכולם. גם את הטוקבקים נגדי אני יכול לכתוב בשבילכם, ובכל מקרה מי צריך אותי כשיש משפיענים שמקבלים הזמנה כדי שיפארו ויהללו את הלהיט הזה. אם ראיתם פעם משפיען שקיבל הזמנה למשהו ופרסם ביקורת שלילית, בבקשה תצרפו לינק.
גם אם "מרשעת: חלק 2" ירוויח בוחטות בחודשים הקרובים, בעוד 20 שנה הוא לא יככב במצעד הסרטים הגדולים אי פעם, וגם לא במצעד הסרטים המוזיקליים הגדולים אי פעם. אם בכלל, יזכרו אותו כאחד הסמלים לשפל שאליו הגיע הקולנוע בעידן הנוכחי, ואף אחד לא יתווכח על כך שהקולנוע כרגע בנקודת שפל.
הבדיחה על חשבון כולנו, כי סאגת "מרשעת" היא אחת התרמיות השיווקיות הגדולות של דורנו. ההחלטה לקחת את המיוזיקל הבימתי ולחלק אותו לשני פרקים קולנועיים מתגלה כלא יותר מתעלול כלכלי, חסר הצדקה אמנותית, כזה שנועד לגרום לנו להוציא פי שניים על פופקורן, חנייה וכל השאר, כולל כרטיס לסרט כמובן (ולמען הסר ספק - שילמתי על הכרטיס שלי בעצמי).
אחת הבעיות ב"מרשעת 2" היא שהעלילה מסורבלת ולעתים לא קוהרנטית, בטח לכאלה שאינם מומחים למחזמר המקורי - ומה לעשות שחלקנו לא עשינו דוקטורט בנושא. ננסה לתמצת אותה, וסליחה מן המעריצים אם אחד הניסוחים לא לרוחם: קודם כל, מיותר לציין שכל הסאגה היא הקדמה לאירועים הידועים מ"הקוסם מארץ עוץ".
גרנדה ואריבו הן שתיים מהכוכבות הבולטות בימינו, אבל הלהיט הזה לא בהכרח מוציא מהן את המיטב. הוא מוסיף שני שירים חדשים שלא היו קיימים בגרסה הבימתית, ובואו נגיד שהם לא הולכים להפוך להמנונים. השימוש באפקטים מיוחדים מפתיע במיוחד. עם תקציב כל כך גדול אפשר היה לצפות שהם יהיו מרשימים, אבל כשמסתכלים על הדחליל ועל איש הפח, למשל, מגלים שהם ברמה של פח. מאכזב.
יש בסרט גם מעלות, אם כי הן בעיקר קוסמטיות - למשל עיצוב ההפקה או התלבושות. המסרים שלו ללא ספק חיוביים ומדברים בשבחי האחווה הנשית, החברות וקבלת האחר והאחרת, ונגד חרם, הדרה והסתה.
יש בסרט גם מסרים פוליטיים לכאורה ספציפיים יותר. הקוסם מתגלה כעריץ נכלולי, המנהיג בארץ עוץ שלטון טרור שבו כולם שמחים בחלקם ומוציאים את כל תסכולם ושנאתם על יחידים שסומנו בידו, למשל אלפבה, או על קבוצות שהוא הדיר -למשל החיות, מהן שלל את הזכויות. למרות ש"מרשעת 2" צולם לפני ההתפתחויות האחרונות, יש בו סצינות שמקבילות בין השואה לבין היחס של טראמפ למהגרים.
רק מה? הביקורת של הסרט על טראמפ (או על ביבי, אם תרצו) די צפויה וראינו גרסאות שלה באינספור יצירות מן העת האחרונה. היא לא מגלה את האש אלא פשוט ממחזרת את הקלישאות הכי נדושות, גם אם מוצדקות. בעיה גדולה יותר היא שהכל כאן נותר ברמת הסבטקסט, כך שהתוצאה לא באמת תרגיז או תערער אף אחד. היו שכתבו שהסרט הזה יכעיס או ירגיז את טראמפ. אולי הוא יגיב על התגובות ל"מרשעת 2", אבל בדבר עצמו הוא לא יצפה מן הסתם, וגם אם היה צופה - למה שיהיה לו אכפת?
הכל ב"מרשעת 2" מעודן, מרומז ומתחת לפני השטח, וצר לי - אבל ב-2025, באקלים התרבותי והפוליטי הנוכחי, סבטקסט זה לא מספיק. ספק גדול אם אדם אחד ייצא מן האולם עם דעה שונה. האמירות הפוליטיות המעושות שלו נדמות בעיקר כמס שפתיים כדי לכסות על הקפיטליזם החזירי שלו - קפיטליזם שהוא כמובן הדת של המנהיג שהסרט לכאורה תוקף.
למרות כל המהומה סביבו, "מרשעת 2" לא יירשם בדפי הזהב של אמנות הקולנוע וגם לא יהיה ולו מכה קלה בכנף של אחד מן ה-F35 שטראמפ מוכר לסעודיה.
התרעות פיקוד העורף