"חלומות": בנורבגיה יודעים לעשות קולנוע - וזאת ההוכחה הכי טובה

טרילוגיית הרומנטיקה הנורווגית מגיעה לשיאה ב"חלומות" - דרמה עדינה וחכמה על התאהבות ראשונה, זיכרון והאופן שבו אנו מפרשים מערכות יחסים דרך הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו, עם משחק מרגש וצילום חורפי מהפנט

עידו לזרי צילום: פרטי
"חלומות"
"חלומות" | צילום: באדיבות קולנוע חדש
3
גלריה

יוהאנה היא נערה שקטה וחולמנית שחייה משתנים מקצה לקצה כשמורה חדשה בשם יוהאנה נכנסת לכיתה שלה. הדמיון בשמות הוא רק ההתחלה - יוהאנה מרגישה משיכה עזה ובלתי מוסברת למורה הצעירה והכריזמטית, משיכה שהופכת במהרה לאובססיה.

השחקנית של יוהאנה הצעירה (אלה אוברביה), שכבר הופיעה בסרטו הקודם של האוגרוד "זהירות ילדים", מספקת כאן הופעה שקשה לשכוח. היא מצליחה להעביר את כל הסערה הפנימית של התאהבות ראשונה: ההתרוממות, הייאוש, הקנאה והכאב, בלי להגזים לרגע. יש לה פנים שמסתירות ומגלות בו-זמנית, וכל רגש שעובר עליה הוא אמין.

''חלומות''
''חלומות'' | צילום: באדיבות קולנוע חדש

אם יש חולשה קטנה בסרט, היא בכך שלפעמים קשה להבין מה בדיוק קרה בין יוהאנה למורה שלה. האוגרוד משאיר זאת בכוונה עמום, אבל הטשטוש הזה עלול לתסכל צופים שמחפשים תשובות ברורות. מצד שני, אולי זו בדיוק הנקודה - בסיפורי אהבה ראשונה, הגבולות בין מציאות לפנטזיה תמיד מטושטשים.

''חלומות''
''חלומות'' | צילום: באדיבות קולנוע חדש

הטרילוגיה של האוגרוד "סקס", "אהבה" ו"חלומות" היא הישג קולנועי יוצא דופן: שלושה סרטים שנעשו בשנה אחת, כל אחד עומד בפני עצמו, אבל יחד יוצרים תמונה רחבה ומורכבת של איך אנחנו מחפשים קשר אנושי בעולם. "חלומות" הוא אולי הנגיש והמרגש מביניהם, וזכייתו בדוב הזהב מוכיחה שגם בפסטיבלים הבינו את גדולתו.

הסרט בהחלט שווה את הצפייה והזמן שלכם. זה קולנוע למבוגרים, אבל לא בגלל תוכן מיני - הסרט נמנע כמעט לחלוטין מסצנות ארוטיות. "המבוגרות" כאן היא בגישה: האוגרוד מניח שהצופים שלו מסוגלים להתמודד עם עמימות מוסרית ועם שאלות שכמו בחיים - נותרות הרבה פעמים בלי תשובות.

תגיות:
קולנוע
/
פסטיבל ברלין
/
נורווגיה
/
פסטיבל חיפה
/
ביקורת סרט
/
פלאשדאנס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף