בדרך כלל, קולנוע משתמש במסעות ובמפגשים בין תרבויות כדי להמחיש כיצד המפגש הזה מוביל להיטעמות ולהתבוללות וליצירה של משהו חדש, אבל לא בתרבות הישראלית של ימינו. בסרטים העכשוויים שלנו, ישראלים נוסעים ליפן או להונגריה כדי לחזור בראש מורם מתמיד, עם מגן דוד על הצוואר ובלי חילול מצוות.
"הבוזגלוס: הקרב על הירושה" נכשל בקרב שלו בקופות. במסך הקטן, שם הסטנדרטים בכל זאת פחות מחמירים ליצירה מהסוג שלו, אולי הוא בכל זאת ימצא קהל. מי שיצפה בו כדי להתנשא מעליו ולעשות ממנו צחוק, יגלה שהמציאות כרגיל קצת מורכבת יותר.