יש גם אירוניה בכך שלפיד, שכבר אמר "לא" לישראל כשעבר לגור בצרפת, עושה סרט על אדם שלא מסוגל להפסיק לומר "כן". זו לא רק ביקורת על ישראל, אלא אולי גם התבוננות עצמית של במאי ששואל את עצמו מה היה קורה איתו אם היה נשאר.
לפיד, שכבר חי בצרפת שנים, עשה סרט שהוא בו-זמנית מכתב פרידה לישראל וצעקה של כאב על מה שהיא הפכה להיות. חשוב להגיד, "כן!" הוא לא סרט שמנסה לשכנע אף אחד. הוא יוצא מנקודת הנחה שהצופים שלו כבר יודעים מה הם חושבים. זה סרט שנועד להרגיז, לטלטל, וגם למרות הקלישאה - להשאיר את הצופים עם יותר שאלות מתשובות.
מתוך שלל שאלותיו, "כן!" שואל שאלה אחת, עקשנית וכואבת: מה המחיר של לומר "כן" כל הזמן? מה קורה לחברה שמפסיקה לדעת לומר "לא" ומשלימה עם מצב נתון, אבסורד והזוי ככל שיהיה? אולי זו שאלה שבאוסקר היו צריכים לשמוע. ואולי אנחנו אלה שפחדנו לשמוע את התשובה.
התרעות פיקוד העורף