לא ברור איך היוצרים של "אופנהיימר" בראו את הסרט הזה | אבי כלילי

כריס פראט מנסה להיות מאט דיימון אבל נשאר עם מבט חלול, ובמאי הסרט צולל לעתיד דיסטופי עם ויזואליה אגרסיבית. מזל שרבקה פרגוסון מצליחה בערך להציל את המצב

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
הנאשם
הנאשם | צילום: Justin Lubin © 2025 Amazon Content
3
גלריה

החיבור בין הבמאי לפראט יוצר סלט. אבל אם כמה שזה עשה קצת כאב ראש, איפשהו באזור הדקה ה-40 תפסתי את עצמי חושב שהסרט הזה מרגיש כמו בסיס מצוין למשחק מחשב, משהו בסגנון של "Uncharted" פוגש את "Cyberpunk", מצלמה זזה כמו במשחקי הרפתקאות, המכשולים מרגישים כמו שלבים שצריך לעבור כדי להגיע לבוס הגדול והעלילה נראית ומרגישה כאילו פותחה ב-AI.

הנאשם
הנאשם | צילום: Justin Lubin © 2025 Amazon Content
הנאשם
הנאשם | צילום: Justin Lubin © 2025 Amazon Content

לסיכום אני די חצוי כי למרות הכשלים, זו יצירה מהוקצעת וטכנית להפליא שמספקת בידור יעיל לשעתיים אבל כשיוצאים מהאולם נשארים עם תחושת ריקנות. זה קולנוע שמדבר בשפה הויזואלית של 2026 עם במאי שיודע לייצר שוטים ויראליים, אבל עם תסריט שמרגיש מיושן. מי שמחפש אדרנלין וגרפיקה של הדור הבא ימצא אותם כאן בשפע, מי שחיפש את היורש הרוחני של "אקס מכינה" יצטרך להמשיך לחכות.

תגיות:
קולנוע
/
כריס פראט
/
רוברט אופנהיימר
/
מראה שחורה
/
ביקורת סרט
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף