לפני כל תקופת בחירות, נוטים הפוליטיקאים, ויחד עמם התקשורת, לעסוק בפריפריה: במצבם הכלכלי, בייאושם הקיומי, באופן שבו מתייחסת אליהם הממשלה כבבואה למצבנו העגום. לעתים נראה כי נוח לקברניטי המדינה להותיר את ערי הפריפריה להתבסס בייאושם, המחלחל גם אל לבבות תושביה. לעתים רחוקות מצליחים אנשי העיירה להתעלות מעל התדמית שיצאה לעירם, ורוב הצעירים אפילו לא מנסים לעשות כן, ובורחים משם כל עוד נפשם בם, כשעולה הדבר בידיהם.
"כלב לא בורח מעצם", אומרת הקלישאה. לעתים נדירות מתחולל שינוי של ממש בפריפריה, ולכן מרתק לעקוב אחר התהליכים שעוברת ירוחם בארבע השנים האחרונות, שאחד ממאפייניהם יתרחש היום (ג'), עם פתיחתו של פסטיבל "דוקאביב" נגב – הפסטיבל היוקרתי לקולנוע דוקומנטרי, ששולח שלוחה ראשונה לנגב. "כבר כמה שנים אנחנו רוצים להוסיף עוגנים תרבותיים לתושבי ירוחם והאזור", אומר מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם. "אנחנו מאמינים שיזמות תרבותית יוצרת נגישות ומשפרת את איכות החיים של תושבי העיר. אחרי שיזמנו את 'פסטיבל הפיוט' ו'פסטיבל ירוק באגם', שמענו ש'דוקאביב', שבדרך כלל עושים את הפסטיבלים שלהם בתל אביב, רוצים להגיע לנגב והרמנו את הכפפה".
התרעות פיקוד העורף