היא תמיד מחייכת. אין כמעט צילום שלה שבו היא לא מביטה אל המצלמה במיומנות, או בחינניות, או בביישנות, ושולחת אליה, כלומר אלינו, חיוך מזמין, מתפנק, זוהר, בטוח בעצמו. היא כל כך מהוקצעת וכל כך מתוחכמת עד שאפשר לטעות בה. לחשוב שהיא עוד כוכבנית הוליוודית רדודה שזמנה קצוב, סרטיה מוגבלים ועתידה ידוע מראש.
ההצלחות הגדולות באמת היו באותן שנים במשחק (גלובוס הזהב על משחקה כאדית' בובייה, לצד ג׳סיקה לאנג, בדרמה הטלוויזיונית ״גנים אפורים״) ובבימוי (בסרט הנעורים המקסים ״תחליקי״, שם גם שיחקה).