למרות השמועות שהוא היה כאן מאז ומעולם, מנואל דה אוליבירה בכל זאת לא היה מבוגר יותר מהקולנוע עצמו. בדצמבר 1908, כאשר היוצר הפורטוגלי נולד בעיר אופורטו, אמנות הסרט הייתה כבר בת 13. אבל מאז, ובמשך 107 שנים ברציפות ליווה הקולנוען המבוגר ביותר בהיסטוריה, את המדיום הפילמאי עד מותו לפני חמישה ימים, בעיר שבה נולד.
דה אוליבירה היה יחיד מסוגו. לא רק בגילו המפליא, אלא באופן התגלגלות הביוגרפיה המקצועית שלו, כמו גם בגישתו לעשיית סרטים. בכורתו הפילמאית הייתה בסרט תעודה שעשה ב-1931, והוא אז בן 23. בעקבות סרט זה ביים עוד סדרה של דוקומנטרים ורק 11 שנים מאוחר יותר, בשנת 1942, הוא הציג את סרטו העלילתי הארוך הראשון. אך מיד לאחר סרט זה פרש מעשיית סרטים, ועבר להתמקדות בניהול חווה ובהכנת יין.
על פי השמועות שנקשרו עם סרט זה - מעין דוקו-דרמה שבו מככבים היוצר עצמו, וכן מריה איזבל דה אוליבירה, אשתו במשך 75 שנים - מסביר בו דה אוליבירה מה היו הסיבות האמיתיות לנטישתו את בימוי הסרטים למשך תקופה כה ארוכה. צריך אם כן להמתין לפסטיבל קאן הקרוב, או לפסטיבל ונציה בחודש אוגוסט, על מנת לעמוד על פתרון התעלומה.