אודרי הפבורן, שנתקבעה בזיכרון הקולקטיבי כאייקון של אלגנטיות ואנינות נשית, היא השליטה הנסתרת בחלקו הפותח של “קרול״. ב־1953 גרפה הפבורן הצעירה את אהדת הציבור במערב כשנשאה על כתפיה בחן ובנונשלנטיות את סרט החלום הנסיכי “חופשה ברומא". בתספורת פוני נערית, ובעיניים פעורות לרווחה, זוללת שם הפבורן את מנות הרומנטיקה הגדושות שמוצעות לה על ידי עיר הנצח, ועל ידי גרגורי פק, המחזר המבוגר והמנוסה.
וזאת יש לדעת: קלייר מורגן לא הייתה ולא נבראה, וזהו פסבדונים שבחרה פטרישיה הייסמית' להסתתר מאחוריו. הייסמית', המוכרת בעיקר כמחברת של ספרי מתח המציצים עמוק אל תוך הנפש האפלה של הדמויות המאכלסות אותם, כתבה בין היתר את “זרים ברכבת" שאלפרד היצ'קוק עיבד לקולנוע, ואת “קריאת הינשוף" שקלוד שברול העביר לבד, ואת סדרת ספרי "מר ריפלי", שהועתקו מספר פעמים לקולנוע ולטלוויזיה. בראשית שנות ה־50, כשהיא עדיין סופרת מתחילה, העדיפה הייסמית' להותיר בצללים את העדפותיה המיניות, ואת העובדה ש"מחיר המלח" מתבסס למעשה על ניסיון חיים פרטי שלה.
מומחיותו של היינס בשחזור חזותי של עידן ההדחקה ההוא בלטה כבר בסרטו “הרחק מגן עדן" (2002), שבו ג'וליאן מור, בתפקיד בורגנית עשירה ונשואה היטב, מתמודדת מול דעת קהל עוינת בשל מערכת יחסיה עם הגנן שחור העור המטפל בביתה הנאה. ב"קרול" נתקלת בלאנשט ביחס דומה, הנגזר מרומן אהבים מתמשך שהיא ניהלה עם החברה הכי טובה שלה (שרה פולסון). בעקבות כך תובע ממנה בעלה (קייל צ'נדלר) לא רק גירושים אלא גם חזקה מלאה על בתם בת ה־4.
ב"קרול" היא מנותבת אל הכיוון ההפוך, אל הפתיחות, העתיד הקורץ, ובדרך עקמומית במקצת גם אל האופטימיות. המינון המעודן, המדויק כל כך, בין הפתיחות הזו לבין ההסתרה, שהיא נגזרת מטבע הדברים בעידן שבו מתחוללת עלילת “קרול", כבר זיכה את מארה בתואר השחקנית המצטיינת בפסטיבל קאן האחרון, והוא גם מציב אותה כעת בעמדה הבטוחה לקראת זכייה באוסקר בסוף פברואר המתקרב.
מצד אחד, “קרול" מתאפיין בצבעים חיים ומודגשים, על גבול המלאכותי, מהסוג שפרסם את ציוריו של אדוארד הופר, והיה נהוג בקולנוע האמריקאי בשנות ה־ 50, כששיטת הצילום השליטה אז הייתה הטכניקולור. מהעבר האחר, לחמן מנצל את תקופת השנה שבה מתחולל הסרט - החורף וצלליו - על מנת לעצב על הבד סצינות ערפיליות, שנראות כאילו הן קרובות משפחה של האימפרסיוניזם בנוסח קלוד מונה. היופי הבלתי נגמר שמציע לחמן גובר על הסרט עצמו.