בוריס מפציר יזכור תמיד את ה־4 באוגוסט 70’. ללא התראה מוקדמת, הוא, צעיר יהודי בן 23, נקרא למשרד ההנהלה במפעל שבו מילא תפקיד הנדסה, ולפני שהבין את המתרחש, שני זרים חסונים, כדבריו, אזקו אותו לאחר שהציגו בפניו צו מאסר. “הייתי די המום והרגשתי כאילו זה לא באמת קורה לי", הוא נזכר כיצד נהיה למשך שנה אסיר ציון.
“אני כל כך שקוע בפרויקט הזה, עד שאין לי מושג מה מחכה לי מעבר לאופק".